Gênesis 8
1א ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים
2ב ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן השמים
3ג וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים--מקצה חמשים ומאת יום
4ד ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט
5ה והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים
6ו ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה
7ז וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ
8ח וישלח את היונה מאתו--לראות הקלו המים מעל פני האדמה
9ט ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה--כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה
10י ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה
11יא ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ
12יב וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד
13יג ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה
14יד ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש--יבשה הארץ {ס}
15טו וידבר אלהים אל נח לאמר
16טז צא מן התבה--אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך
17יז כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ--הוצא (היצא) אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ
18יח ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו
19יט כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רומש על הארץ--למשפחתיהם יצאו מן התבה
20כ ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהרה ומכל העוף הטהור ויעל עלת במזבח
21כא וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי
22כב עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה--לא ישבתו