Levítico 17

¹א וידבר יהוה אל משה לאמר

²ב דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אליהם  זה הדבר אשר צוה יהוה לאמר

³ג איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור או כשב או עז במחנה או אשר ישחט מחוץ למחנה

⁴ד ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן ליהוה לפני משכן יהוה--דם יחשב לאיש ההוא דם שפך ונכרת האיש ההוא מקרב עמו

⁵ה למען אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם אשר הם זבחים על פני השדה והביאם ליהוה אל פתח אהל מועד אל הכהן וזבחו זבחי שלמים ליהוה--אותם

⁶ו וזרק הכהן את הדם על מזבח יהוה פתח אהל מועד והקטיר החלב לריח ניחח ליהוה

⁷ז ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירם אשר הם זנים אחריהם  חקת עולם תהיה זאת להם לדרתם

⁸ח ואלהם תאמר--איש איש מבית ישראל ומן הגר אשר יגור בתוכם  אשר יעלה עלה או זבח

⁹ט ואל פתח אהל מועד לא יביאנו לעשות אתו ליהוה--ונכרת האיש ההוא מעמיו

¹⁰י ואיש איש מבית ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יאכל כל דם--ונתתי פני בנפש האכלת את הדם והכרתי אתה מקרב עמה

¹¹יא כי נפש הבשר בדם הוא ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר על נפשתיכם  כי הדם הוא בנפש יכפר

¹²יב על כן אמרתי לבני ישראל כל נפש מכם לא תאכל דם והגר הגר בתוככם לא יאכל דם

¹³יג ואיש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל--ושפך את דמו וכסהו בעפר

¹⁴יד כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא ואמר לבני ישראל דם כל בשר לא תאכלו  כי נפש כל בשר דמו הוא כל אכליו יכרת

¹⁵טו וכל נפש אשר תאכל נבלה וטרפה באזרח ובגר  וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב--וטהר

¹⁶טז ואם לא יכבס ובשרו לא ירחץ--ונשא עונו  {פ}