Números 14
1א ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא
2ב וילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו
3ג ולמה יהוה מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב--נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה
4ד ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה
5ה ויפל משה ואהרן על פניהם לפני כל קהל עדת בני ישראל
6ו ויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן התרים את הארץ--קרעו בגדיהם
7ז ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה--טובה הארץ מאד מאד
8ח אם חפץ בנו יהוה--והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש
9ט אך ביהוה אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל תיראם
10י ויאמרו כל העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל כל בני ישראל {פ}
11יא ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו
12יב אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו
13יג ויאמר משה אל יהוה ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו
14יד ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה
15טו והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר
16טז מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר
17יז ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר
18יח יהוה ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה--פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים
19יט סלח נא לעון העם הזה--כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה
20כ ויאמר יהוה סלחתי כדברך
21כא ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ
22כב כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי
23כג אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל מנאצי לא יראוה
24כד ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי--והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה
25כה והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר--דרך ים סוף {פ}
26כו וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר
27כז עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי--שמעתי
28כח אמר אלהם חי אני נאם יהוה אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם
29כט במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקדיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי
30ל אם אתם תבאו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה--כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון
31לא וטפכם--אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אתם--וידעו את הארץ אשר מאסתם בה
32לב ופגריכם אתם--יפלו במדבר הזה
33לג ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותיכם--עד תם פגריכם במדבר
34לד במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום--יום לשנה יום לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את תנואתי
35לה אני יהוה דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו
36לו והאנשים אשר שלח משה לתור את הארץ וישבו וילונו (וילינו) עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ
37לז וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה--במגפה לפני יהוה
38לח ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם ההלכים לתור את הארץ
39לט וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל ויתאבלו העם מאד
40מ וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום אשר אמר יהוה--כי חטאנו
41מא ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והוא לא תצלח
42מב אל תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם
43מג כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי יהוה ולא יהיה יהוה עמכם
44מד ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה
45מה וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה {פ}