1 Coríntios 4

¹כן יחשב איש אתנו כמשרתי המשיח וסכני רזי אל:

²הנה סוף דבר שלא יבקש מן הסכנים כי אם להמצא נאמן:

³ואני נקלה היא בעיני כי אתם דנים אתי או יום דין של בני אדם גם אני את נפשי לא אדין:

⁴כי אינני יודע בנפשי רע ובכל זאת לא אצדק כי הדן אתי הוא יהוה:

⁵על כן אל תשפטו שפוט לפני העת עד כי יבוא האדון אשר גם יוציא לאור את תעלמות החשך ויגלה את עצת הלבבות ואז תהיה תהלה לכל איש מאת האלהים:

⁶ואת זאת אחי הסבתי על עצמי ועל אפולוס בעבורכם למען תלמדו בנו שלא יתחכם איש יותר ממה שכתוב פן תתגאו איש בשם איש לנגד רעהו:

⁷כי מי הפליא אותך ומה בידך אשר לא קבלתו ואם קבלתו למה תתהלל כאיש אשר לא קבל:

⁸הן כבר שבעתם כבר עשרתם ובלעדינו מלכתם ולו מלכתם למען נמלך אתכם גם אנחנו:

⁹כי אחשב שהאלהים הציג אתנו השליחים שפלי השפלים כבני תמותה כי היינו לראוה לעולם גם למלאכים גם לבני אדם:

¹⁰אנחנו סכלים למען המשיח ואתם חכמים במשיח אנחנו חלשים ואתם גבורים אתם נכבדים ואנחנו נקלים:

¹¹ועד השעה הזאת הננו רעבים גם צמאים וערמים ומכים באגרף ואין מנוח לנו:

¹²ויגעים אנחנו בעמל ידינו קללונו ונברך חרפונו ונסבל:

¹³גדפו אתנו ותנחנן ונהי כגללי העולם ולסחי לכלם עד עתה:

¹⁴ולא לביש אתכם אני כתב הדברים האלה כי אם מזהיר אתכם כבני האהובים:

¹⁵כי גם אם היו לכם רבבות אמנים במשיח אין לכם אבות רבים כי אנכי הולדתי אתכם בישוע המשיח על ידי הבשורה:

¹⁶על כן אני מבקש מכם ללכת בעקבותי:

¹⁷ובעבור זאת שלחתי אליכם את טימותיוס בני האהוב והנאמן באדון והוא יזכיר לכם את דרכי במשיח כאשר מלמד אנכי בכל מקום בכל קהלה וקהלה:

¹⁸הן יש מתנשאים כאלו לא אבוא אליכם:

¹⁹אבל בוא אבוא אליכם בזמן קרוב אם ירצה האדון ואדעה לא את דברי המתרוממים כי אם את גבורתם:

²⁰כי מלכות האלהים איננה בדבר שפתים כי אם בגבורה:

²¹ומה תחפצו הבוא אבוא אליכם בשבט או באהבה וברוח ענוה: