2 Coríntios 2

¹ואני גמרתי בלבי לבלתי שוב עוד אליכם בעצבת:

²כי אם אני אעציבכם מי אפוא ישמחני בלתי אם הנעצב על ידי:

³וזאת כתבתי לכם פן יהיה לי בבואי עצב מאלה אשר היה לי לשמח עליהם ובטח אני בכלכם כי שמחתי היא שמחת כלכם:

⁴כי מרב צרת לבי ומצוקה כתבתי לכם ובדמעות הרבה ולא להעציבכם רק למען תדעו האהבה היתרה אשר אהבתי אתכם:

⁵ואם יש איש אשר העציב לא אתי העציב אלא כלכם פן אפריז על המדה העציב למקצת:

⁶ודי לאיש כמהו התוכחה ההיא אמת הרבים:

⁷ועתה להפך תסלחו ותנחמו כדי שלא יתבלע האיש בגדל העצבון:

⁸על כן אבקשה מכם לגמל עליו גמולת אהבה:

⁹כי לבעבור זאת גם כתבתי למען אדע את תמתכם אם בכל תשמעון:

¹⁰ואיש אשר תסלחו לו אסלח לו גם אני כי גם אנכי אם סלחתי דבר סלחתי לו למענכם בפני המשיח:

¹¹פן יונה אתנו השטן כי לא נעלמו מאתנו מזמותיו:

¹²ואני בבאי לטרואס על דבר בשורת המשיח אף כי נפתח לי פתח באדנינו:

¹³לא היתה רוחה לרוחי על אשר לא מצאתי שם את טיטוס אחי ואני נפטרתי מהם ויצאתי ללכת אל מקדוניא:

¹⁴אבל תודות לאלהים הנתן לנו בכל עת נצחון במשיח ומפיץ על ידינו את ריח דעתו בכל מקום:

¹⁵כי ריח ניחח המשיח אנחנו לאלהים גם בתוך הנושעים וגם בתוך האבדים:

¹⁶לאלה ריח מות למות ולאלה ריח חיים לחיים ומי זה ראוי לכך:

¹⁷כי אנחנו איננו כמו הרבים העשים סחורה בדבר האלהים כי אם מתוך ישר לבב ומאלהים לפני אלהים נדבר במשיח: