Atos 2

¹וביום מלאת שבעת השבעות ויתאספו כלם לב אחד:

²ויהי פתאם קול רעש מן השמים כקול רוח סערה וימלא את כל הבית אשר ישבו בו:

³ותראינה אליהם לשנות נחלקות ומראיהן כאש ותנוחינה אחת אחת על כל אחד מהם:

⁴וימלאו כלם רוח הקדש ויחלו לדבר בלשנות אחרות כאשר נתנם הרוח להטיף:

⁵ובירושלים שכנו יהודים אנשי חסד מכל גוי וגוי אשר תחת השמים:

⁶ויהי בהיות קול הרעש ההוא ויקבצו עם רב ויהיו נבכים כי איש איש שמע אתם מדברים בשפת עמו:

⁷וישתוממו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו הנה כל אלה המדברים הלא גלילים המה:

⁸ואיך אנחנו שמעים אתם איש כשפת ארץ מולדתנו:

⁹פרתיים ומדים ועילמים וישבי ארם נהרים יהודה וקפודקיה פנטוס ואסיא:

¹⁰פרוגיא ופמפוליא מצרים וחבל לוב אשר על יד קוריני והבאים מרומי גם יהודים גם גרים:

¹¹כרתים וערבים הנה אנחנו שמעים אתם מספרים בלשנותינו גדלות האלהים:

¹²וישתוממו כלם ויבהלו ויאמרו איש אל אחיו מה תהיה זאת:

¹³ואחרים לעגו ויאמרו כי מלאי עסיס המה:

¹⁴אז יעמד פטרוס ועשתי העשר עמו וישא את קולו וידבר אליהם אנשי יהודה וישבי ירושלים כלכם זאת תודע לכם והאזינו אל דברי:

¹⁵כי אלה לא שכורים המה כאשר חשבתם כי שעה שלישית ביום עתה:

¹⁶אבל זה הוא האמור על ידי יואל הנביא:

¹⁷והיה באחרית הימים נאם אלהים אשפך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנתיכם ובחוריכם חזינות יראו וזקניכם חלמות יחלמון:

¹⁸וגם על עבדי ועל שפחותי בימים ההמה אשפך את רוחי ונבאו:

¹⁹ונתתי מופתים בשמים ממעל ואתות בארץ מתחת דם ואש ותימרות עשן:

²⁰השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא:

²¹והיה כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט:

²²אנשי ישראל שמעו הדברים האלה ישוע הנצרי האיש אשר נאמן לכם מאת האלהים בגבורות ובמופתים ובאתות אשר האלהים עשה על ידו בתוככם כאשר ידעתם גם אתם:

²³אתו הנמסר על פי עצת האלהים הנחרצה וידיעתו מקום לקחתם ובידי רשעים הוקעתם והרגתם אתו:

²⁴והאלהים הקימו מן המתים בהתיר את חבלי המות באשר נמנע מן המות לעצר אתו:

²⁵כי דוד אמר עליו שויתי יהוה לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט:

²⁶לכן שמח לבי ויגל כבודי אף בשרי ישכן לבטח:

²⁷כי לא תעזב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת:

²⁸תודיעני ארחות חיים שבע שמחות את פניך:

²⁹אנשים אחים הניחו לי ואדברה באזני כלכם על דוד אבינו אשר גם מת גם נקבר וקבורתו אתנו היא עד היום הזה:

³⁰והוא בהיותו נביא ומדעתו את השבועה אשר נשבע לו האלהים להקים את המשיח כפי הבשר מפרי חלציו להושיבו על כסאו:

³¹לכן בחזותו מראש דבר על תקומת המשיח כי לא נעזבה נפשו לשאול וגם בשרו לא ראה שחת:

³²את ישוע זה הקים אלהים מן המתים ואנחנו כלנו עדיו:

³³ועתה אחרי הנשאו בימין האלהים לקח מאת האב את הבטחת רוח הקדש וישפך את אשר אתם ראים ושמעים:

³⁴כי דוד לא עלה השמימה והנה הוא אמר נאם יהוה לאדני שב לימיני:

³⁵עד אשית איביך הדם לרגליך:

³⁶לכן ידע נא בית ישראל כלו כי לאדון ולמשיח שמו האלהים את ישוע זה אשר צלבתם:

³⁷ויהי כשמעם התעצבו אל לבם ויאמרו אל פטרוס ואל שאר השליחים אנשים אחים מה עלינו לעשות:

³⁸ויאמר פטרוס אליהם שובו מדרכיכם והטבלו כל איש מכם על שם ישוע המשיח לסליחת חטאיכם וקבלתם את מתנת רוח הקדש:

³⁹כי לכם ההבטחה ולבניכם ולכל הרחוקים לכל אשר קרא יהוה אלהינו:

⁴⁰ויעד עוד בהם באמרים אחרים הרבה ויזהר אתם לאמר המלטו נא מדור תהפכות הזה:

⁴¹ויקבלו את דברו בשמחה ויטבלו וביום ההוא נוספו כשלשת אלפי נפש:

⁴²ויהיו שקדים על תורת השליחים ועל ההתחברות ועל בציעת הלחם ועל התפלה:

⁴³ותפל אימה על כל נפש ומופתים רבים ואתות נעשו על ידי השליחים בירושלים:

⁴⁴וכל המאמינים התאחדו יחד ויהי להם הכל בשתפות:

⁴⁵ואת אחזתם ואת רכושם מכרו ויחלקו אתם לכלם לאיש איש די מחסורו:

⁴⁶ויום יום היו שקדים במקדש לב אחד ויבצעו את הלחם בבית בבית:

⁴⁷ויאכלו מזונם בגילה ובתם לבב וישבחו את האלהים וימצאו חן בעיני כל העם והאדון הוסיף יום יום על העדה את הנושעים: