Atos 7
1ויאמר הכהן הגדול האמת הוא אשר דברו:
2ויען ויאמר אנשים אחים ואבות שמעו אלהי הכבוד נראה אל אברהם אבינו בהיותו בארם נהרים לפני שבתו בחרן:
3ויאמר אליו לך לך מארצך וממולדתך ובא אל הארץ אשר אראך:
4ויצא מארץ כשדים וישב בחרן ואחרי מות אביו העביר אתו משם אל הארץ הזאת אשר אתם ישבים בה עתה:
5ולא נתן לו נחלה בה אף לא מדרך כף רגל ויבטח לתתה לאחזה לו ולזרעו אחריו ועוד לא היה לו בן:
6ויאמר לו אלהים כי גר יהיה זרעו בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה:
7וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי אמר אלהים ואחרי כן יצאו ויעבדוני במקום הזה:
8ויתן לו את ברית המילה ובכן הוליד את יצחק וימל אתו ביום השמיני ויצחק הוליד את יעקב ויעקב הוליד את שנים עשר האבות:
9ויקנאו האבות ביוסף וימכרו אותו מצרימה ואלהים היה עמו:
10ויצילהו מכל צרותיו ויתן לו חן וחכמה לפני פרעה מלך מצרים וישימהו שליט על מצרים ועל כל ביתו:
11ויהי רעב על כל ארץ מצרים וכנען וצרה גדולה ואבותינו לא מצאו אכל:
12וישמע יעקב כי יש שבר במצרים וישלח שמה את אבותינו בפעם הראשונה:
13ובפעם השנית התודע יוסף אל אחיו ומולדת יוסף נגלתה לפרעה:
14וישלח יוסף ויקרא ליעקב אביו ולכל משפחתו בשבעים וחמש נפש:
15וירד יעקב מצרימה וימת הוא ואבותינו:
16ויובאו שכמה ויושמו בקבר אשר קנה אברהם בכספו מיד בני חמור אבי שכם:
17ויהי כאשר קרבה עת ההבטחה אשר נשבע אלהים לאברהם ויגדל העם וירב במצרים:
18עד כי קם מלך אחר אשר לא ידע את יוסף:
19וזה התחכם למשפחתנו וירע לאבותינו ויצו אתם להשליך את עלליהם אל פני השדה לבלתי החיותם:
20בעת ההיא נולד משה ויהי טוב לאלהים ויהי אמון בבית אביו שלשה ירחים:
21וכאשר השלך אספה אתו בת פרעה ותגדלהו לה לבן:
22וילמד משה בכל חכמת מצרים ויהי גבור בדברים ובמעשים:
23ובמלאת לו ארבעים שנה עלה על לבו לפקד את אחיו בני ישראל:
24וירא איש אחד מעשק חנם ויושע לו ויקם נקמת המכה בהכותו את המצרי:
25ויחשב בלבבו כי יבינו אחיו אשר על ידו יתן האלהים להם תשועה והם לא הבינו:
26ויהי ביום השני ויבא בתוכם והם נצים ויבקש לעשות שלום ביניהם לאמר אנשים אחים אתם ולמה תעשקו איש את אחיו:
27והעשק את רעהו הדפו לאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו:
28הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת אתמל את המצרי:
29ויברח משה על הדבר הזה ויהי גר בארץ מדין ויולד שם שני בנים:
30ובמלאת ארבעים שנה נראה אליו מלאך יהוה במדבר הר סיני בלבת אש מתוך הסנה:
31וירא משה ויתמה על המראה ובסורו לראות ויהי קול יהוה אליו:
32אנכי אלהי אבותיך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויחרד משה ויירא מהביט:
33ויאמר אליו יהוה של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא:
34ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת נאקתם שמעתי וארד להצילם ועתה לכה ואשלחך מצרימה:
35הוא משה אשר כחשו בו לאמר מי שמך לשר ושפט אתו שלח האלהים לשר וגאל ביד המלאך הנראה אליו בסנה:
36והוא הוציאם ויעש אתות ומפתים בארץ מצרים ובים סוף ובמדבר ארבעים שנה:
37הוא משה אשר אמר אל בני ישראל נביא מקרב אחיכם כמני יקים לכם יהוה אלהיכם אליו תשמעון:
38הוא אשר היה בקהל במדבר עם המלאך הדבר אליו בהר סיני ועם אבותינו ואשר קבל דברים חיים לתת לנו:
39הוא אשר אבותינו לא אבו לשמע לו כי אם מאסו אתו ולבבם פנה מצרימה:
40ויאמרו אל אהרן עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו:
41ויעשו עגל בימים ההם ויזבחו זבחים לאליל וישמחו במעשה ידיהם:
42ויפן מהם האלהים ויתנם לעבד את צבא השמים כאשר כתוב בספר הנביאים הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל:
43ונשאתם את סכת מלכם ואת כוכב אלהיכם רמפן הצלמים אשר עשיתם להשתחות להם והגליתי אתכם מהלאה לבבל:
44משכן העדות היה לאבותינו במדבר כאשר צוה המדבר אל משה לעשות אתו כתבנית אשר ראה:
45ואבותינו לקחהו וגם הביאהו אתם הם ויהושע ברשתם את ארצות הגוים אשר גרש אתם אלהים מפני אבותינו עד ימי דוד:
46והוא מצא חן בעיני אלהים וישאל למצא משכנות לאלהי יעקב:
47ושלמה בנה לו בית:
48אבל העליון לא ישכן בהיכלות מעשי ידים כאשר אמר הנביא:
49השמים כסאי והארץ הדם רגלי אי זה בית אשר תבנו לי אמר יהוה ואי זה מקום מנוחתי:
50הלא את כל אלה ידי עשתה:
51קשי ערף וערלי לב ואזנים ממרים הייתם תמיד ברוח הקדש כאבותיכם גם אתם:
52מי מהנביאים אשר לא רדפוהו אבותיכם אף המיתו את המבשרים מקדם ביאת הצדיק אשר עתה הייתם אתם מוסריו ומרצחיו:
53אתם אשר קבלתם את התורה על ידי מלאכות המלאכים ולא שמרתם אותה:
54ויהי כשמעם את אלה התרגזו בלבבם ויחרקו עליו שניהם:
55והוא מלא רוח הקדש ויבט השמימה וירא את כבוד אלהים ואת ישוע נצב לימין האלהים:
56ויאמר הנני ראה את השמים נפתחים ואת בן האדם נצב לימין האלהים:
57ויצעקו בקול גדול ויאטמו את אזניהם ויתנפלו עליו כלם יחד:
58וידחפהו חוצה לעיר ויסקלו אתו באבנים והעדים פשטו את בגדיהם לרגלי בחור אחד ושמו שאול:
59ויסקלו את אסטפנוס והוא משוע ואמר אדני ישוע קבל את רוחי:
60ויכרע על ברכיו ויצעק בקול גדול יהוה אל תשמר להם את החטא הזה ויהי אחרי דברו כדבר הזה ויישן: