Daniel 8

¹בשנת שלוש למלכות בלאשצר המלך חזון נראה אלי אני דניאל אחרי הנראה אלי בתחלה:

²ואראה בחזון ויהי בראתי ואני בשושן הבירה אשר בעילם המדינה ואראה בחזון ואני הייתי על אובל אולי:

³ואשא עיני ואראה והנה איל אחד עמד לפני האבל ולו קרנים והקרנים גבהות והאחת גבהה מן השנית והגבהה עלה באחרנה:

⁴ראיתי את האיל מנגח ימה וצפונה ונגבה וכל חיות לא יעמדו לפניו ואין מציל מידו ועשה כרצנו והגדיל:

⁵ואני הייתי מבין והנה צפיר העזים בא מן המערב על פני כל הארץ ואין נוגע בארץ והצפיר קרן חזות בין עיניו:

⁶ויבא עד האיל בעל הקרנים אשר ראיתי עמד לפני האבל וירץ אליו בחמת כחו:

⁷וראיתיו מגיע אצל האיל ויתמרמר אליו ויך את האיל וישבר את שתי קרניו ולא היה כח באיל לעמד לפניו וישליכהו ארצה וירמסהו ולא היה מציל לאיל מידו:

⁸וצפיר העזים הגדיל עד מאד וכעצמו נשברה הקרן הגדולה ותעלנה חזות ארבע תחתיה לארבע רוחות השמים:

⁹ומן האחת מהם יצא קרן אחת מצעירה ותגדל יתר אל הנגב ואל המזרח ואל הצבי:

¹⁰ותגדל עד צבא השמים ותפל ארצה מן הצבא ומן הכוכבים ותרמסם:

¹¹ועד שר הצבא הגדיל וממנו הרים התמיד והשלך מכון מקדשו:

¹²וצבא תנתן על התמיד בפשע ותשלך אמת ארצה ועשתה והצליחה:

¹³ואשמעה אחד קדוש מדבר ויאמר אחד קדוש לפלמוני המדבר עד מתי החזון התמיד והפשע שמם תת וקדש וצבא מרמס:

¹⁴ויאמר אלי עד ערב בקר אלפים ושלש מאות ונצדק קדש:

¹⁵ויהי בראתי אני דניאל את החזון ואבקשה בינה והנה עמד לנגדי כמראה גבר:

¹⁶ואשמע קול אדם בין אולי ויקרא ויאמר גבריאל הבן להלז את המראה:

¹⁷ויבא אצל עמדי ובבאו נבעתי ואפלה על פני ויאמר אלי הבן בן אדם כי לעת קץ החזון:

¹⁸ובדברו עמי נרדמתי על פני ארצה ויגע בי ויעמידני על עמדי:

¹⁹ויאמר הנני מודיעך את אשר יהיה באחרית הזעם כי למועד קץ:

²⁰האיל אשר ראית בעל הקרנים מלכי מדי ופרס:

²¹והצפיר השעיר מלך יון והקרן הגדולה אשר בין עיניו הוא המלך הראשון:

²²והנשברת ותעמדנה ארבע תחתיה ארבע מלכיות מגוי יעמדנה ולא בכחו:

²³ובאחרית מלכותם כהתם הפשעים יעמד מלך עז פנים ומבין חידות:

²⁴ועצם כחו ולא בכחו ונפלאות ישחית והצליח ועשה והשחית עצומים ועם קדשים:

²⁵ועל שכלו והצליח מרמה בידו ובלבבו יגדיל ובשלוה ישחית רבים ועל שר שרים יעמד ובאפס יד ישבר:

²⁶ומראה הערב והבקר אשר נאמר אמת הוא ואתה סתם החזון כי לימים רבים:

²⁷ואני דניאל נהייתי ונחליתי ימים ואקום ואעשה את מלאכת המלך ואשתומם על המראה ואין מבין: