Deuteronômio 1

¹אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תפל ולבן וחצרת ודי זהב:

²אחד עשר יום מחרב דרך הר שעיר עד קדש ברנע:

³ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש דבר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה אתו אלהם:

⁴אחרי הכתו את סיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון ואת עוג מלך הבשן אשר יושב בעשתרת באדרעי:

⁵בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר:

⁶יהוה אלהינו דבר אלינו בחרב לאמר רב לכם שבת בהר הזה:

⁷פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדל נהר פרת:

⁸ראה נתתי לפניכם את הארץ באו ורשו את הארץ אשר נשבע יהוה לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם:

⁹ואמר אלכם בעת ההוא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם:

¹⁰יהוה אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב:

¹¹יהוה אלהי אבותכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם:

¹²איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם:

¹³הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם:

¹⁴ותענו אתי ותאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות:

¹⁵ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידעים ואתן אתם ראשים עליכם שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרת ושטרים לשבטיכם:

¹⁶ואצוה את שפטיכם בעת ההוא לאמר שמע בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו:

¹⁷לא תכירו פנים במשפט כקטן כגדל תשמעון לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקרבון אלי ושמעתיו:

¹⁸ואצוה אתכם בעת ההוא את כל הדברים אשר תעשון:

¹⁹ונסע מחרב ונלך את כל המדבר הגדול והנורא ההוא אשר ראיתם דרך הר האמרי כאשר צוה יהוה אלהינו אתנו ונבא עד קדש ברנע:

²⁰ואמר אלכם באתם עד הר האמרי אשר יהוה אלהינו נתן לנו:

²¹ראה נתן יהוה אלהיך לפניך את הארץ עלה רש כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך אל תירא ואל תחת:

²²ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ וישבו אתנו דבר את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבא אליהן:

²³וייטב בעיני הדבר ואקח מכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט:

²⁴ויפנו ויעלו ההרה ויבאו עד נחל אשכל וירגלו אתה:

²⁵ויקחו בידם מפרי הארץ ויורדו אלינו וישבו אתנו דבר ויאמרו טובה הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו:

²⁶ולא אביתם לעלת ותמרו את פי יהוה אלהיכם:

²⁷ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת יהוה אתנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אתנו ביד האמרי להשמידנו:

²⁸אנה אנחנו עלים אחינו המסו את לבבנו לאמר עם גדול ורם ממנו ערים גדלת ובצורת בשמים וגם בני ענקים ראינו שם:

²⁹ואמר אלכם לא תערצון ולא תיראון מהם:

³⁰יהוה אלהיכם ההלך לפניכם הוא ילחם לכם ככל אשר עשה אתכם במצרים לעיניכם:

³¹ובמדבר אשר ראית אשר נשאך יהוה אלהיך כאשר ישא איש את בנו בכל הדרך אשר הלכתם עד באכם עד המקום הזה:

³²ובדבר הזה אינכם מאמינם ביהוה אלהיכם:

³³ההלך לפניכם בדרך לתור לכם מקום לחנתכם באש לילה לראתכם בדרך אשר תלכו בה ובענן יומם:

³⁴וישמע יהוה את קול דבריכם ויקצף וישבע לאמר:

³⁵אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה את הארץ הטובה אשר נשבעתי לתת לאבתיכם:

³⁶זולתי כלב בן יפנה הוא יראנה ולו אתן את הארץ אשר דרך בה ולבניו יען אשר מלא אחרי יהוה:

³⁷גם בי התאנף יהוה בגללכם לאמר גם אתה לא תבא שם:

³⁸יהושע בן נון העמד לפניך הוא יבא שמה אתו חזק כי הוא ינחלנה את ישראל:

³⁹וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה ובניכם אשר לא ידעו היום טוב ורע המה יבאו שמה ולהם אתננה והם יירשוה:

⁴⁰ואתם פנו לכם וסעו המדברה דרך ים סוף:

⁴¹ותענו ותאמרו אלי חטאנו ליהוה אנחנו נעלה ונלחמנו ככל אשר צונו יהוה אלהינו ותחגרו איש את כלי מלחמתו ותהינו לעלת ההרה:

⁴²ויאמר יהוה אלי אמר להם לא תעלו ולא תלחמו כי אינני בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם:

⁴³ואדבר אליכם ולא שמעתם ותמרו את פי יהוה ותזדו ותעלו ההרה:

⁴⁴ויצא האמרי הישב בהר ההוא לקראתכם וירדפו אתכם כאשר תעשינה הדברים ויכתו אתכם בשעיר עד חרמה:

⁴⁵ותשבו ותבכו לפני יהוה ולא שמע יהוה בקלכם ולא האזין אליכם:

⁴⁶ותשבו בקדש ימים רבים כימים אשר ישבתם: