Deuteronômio 2

¹ונפן ונסע המדברה דרך ים סוף כאשר דבר יהוה אלי ונסב את הר שעיר ימים רבים:

²ויאמר יהוה אלי לאמר:

³רב לכם סב את ההר הזה פנו לכם צפנה:

⁴ואת העם צו לאמר אתם עברים בגבול אחיכם בני עשו הישבים בשעיר וייראו מכם ונשמרתם מאד:

⁵אל תתגרו בם כי לא אתן לכם מארצם עד מדרך כף רגל כי ירשה לעשו נתתי את הר שעיר:

⁶אכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם וגם מים תכרו מאתם בכסף ושתיתם:

⁷כי יהוה אלהיך ברכך בכל מעשה ידך ידע לכתך את המדבר הגדל הזה זה ארבעים שנה יהוה אלהיך עמך לא חסרת דבר:

⁸ונעבר מאת אחינו בני עשו הישבים בשעיר מדרך הערבה מאילת ומעצין גבר ונפן ונעבר דרך מדבר מואב:

⁹ויאמר יהוה אלי אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה כי לא אתן לך מארצו ירשה כי לבני לוט נתתי את ער ירשה:

¹⁰האמים לפנים ישבו בה עם גדול ורב ורם כענקים:

¹¹רפאים יחשבו אף הם כענקים והמאבים יקראו להם אמים:

¹²ובשעיר ישבו החרים לפנים ובני עשו יירשום וישמידום מפניהם וישבו תחתם כאשר עשה ישראל לארץ ירשתו אשר נתן יהוה להם:

¹³עתה קמו ועברו לכם את נחל זרד ונעבר את נחל זרד:

¹⁴והימים אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד שלשים ושמנה שנה עד תם כל הדור אנשי המלחמה מקרב המחנה כאשר נשבע יהוה להם:

¹⁵וגם יד יהוה היתה בם להמם מקרב המחנה עד תמם:

¹⁶ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות מקרב העם:

¹⁷וידבר יהוה אלי לאמר:

¹⁸אתה עבר היום את גבול מואב את ער:

¹⁹וקרבת מול בני עמון אל תצרם ואל תתגר בם כי לא אתן מארץ בני עמון לך ירשה כי לבני לוט נתתיה ירשה:

²⁰ארץ רפאים תחשב אף הוא רפאים ישבו בה לפנים והעמנים יקראו להם זמזמים:

²¹עם גדול ורב ורם כענקים וישמידם יהוה מפניהם ויירשם וישבו תחתם:

²²כאשר עשה לבני עשו הישבים בשעיר אשר השמיד את החרי מפניהם ויירשם וישבו תחתם עד היום הזה:

²³והעוים הישבים בחצרים עד עזה כפתרים היצאים מכפתור השמידם וישבו תחתם:

²⁴קומו סעו ועברו את נחל ארנן ראה נתתי בידך את סיחן מלך חשבון האמרי ואת ארצו החל רש והתגר בו מלחמה:

²⁵היום הזה אחל תת פחדך ויראתך על פני העמים תחת כל השמים אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך:

²⁶ואשלח מלאכים ממדבר קדמות אל סיחון מלך חשבון דברי שלום לאמר:

²⁷אעברה בארצך בדרך בדרך אלך לא אסור ימין ושמאול:

²⁸אכל בכסף תשברני ואכלתי ומים בכסף תתן לי ושתיתי רק אעברה ברגלי:

²⁹כאשר עשו לי בני עשו הישבים בשעיר והמואבים הישבים בער עד אשר אעבר את הירדן אל הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו:

³⁰ולא אבה סיחן מלך חשבון העברנו בו כי הקשה יהוה אלהיך את רוחו ואמץ את לבבו למען תתו בידך כיום הזה:

³¹ויאמר יהוה אלי ראה החלתי תת לפניך את סיחן ואת ארצו החל רש לרשת את ארצו:

³²ויצא סיחן לקראתנו הוא וכל עמו למלחמה יהצה:

³³ויתנהו יהוה אלהינו לפנינו ונך אתו ואת בנו ואת כל עמו:

³⁴ונלכד את כל עריו בעת ההוא ונחרם את כל עיר מתם והנשים והטף לא השארנו שריד:

³⁵רק הבהמה בזזנו לנו ושלל הערים אשר לכדנו:

³⁶מערער אשר על שפת נחל ארנן והעיר אשר בנחל ועד הגלעד לא היתה קריה אשר שגבה ממנו את הכל נתן יהוה אלהינו לפנינו:

³⁷רק אל ארץ בני עמון לא קרבת כל יד נחל יבק וערי ההר וכל אשר צוה יהוה אלהינו: