Eclesiastes 3

¹לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים:

²עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע:

³עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות:

⁴עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד:

⁵עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק:

⁶עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך:

⁷עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר:

⁸עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום:

⁹מה יתרון העושה באשר הוא עמל:

¹⁰ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם לענות בו:

¹¹את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף:

¹²ידעתי כי אין טוב בם כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו:

¹³וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו מתת אלהים היא:

¹⁴ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו:

¹⁵מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף:

¹⁶ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע:

¹⁷אמרתי אני בלבי את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם:

¹⁸אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם:

¹⁹כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל:

²⁰הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר:

²¹מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ:

²²וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו: