Ezequiel 12

¹ויהי דבר יהוה אלי לאמר:

²בן אדם בתוך בית המרי אתה ישב אשר עינים להם לראות ולא ראו אזנים להם לשמע ולא שמעו כי בית מרי הם:

³ואתה בן אדם עשה לך כלי גולה וגלה יומם לעיניהם וגלית ממקומך אל מקום אחר לעיניהם אולי יראו כי בית מרי המה:

⁴והוצאת כליך ככלי גולה יומם לעיניהם ואתה תצא בערב לעיניהם כמוצאי גולה:

⁵לעיניהם חתר לך בקיר והוצאת בו:

⁶לעיניהם על כתף תשא בעלטה תוציא פניך תכסה ולא תראה את הארץ כי מופת נתתיך לבית ישראל:

⁷ואעש כן כאשר צויתי כלי הוצאתי ככלי גולה יומם ובערב חתרתי לי בקיר ביד בעלטה הוצאתי על כתף נשאתי לעיניהם:

⁸ויהי דבר יהוה אלי בבקר לאמר:

⁹בן אדם הלא אמרו אליך בית ישראל בית המרי מה אתה עשה:

¹⁰אמר אליהם כה אמר אדני יהוה הנשיא המשא הזה בירושלם וכל בית ישראל אשר המה בתוכם:

¹¹אמר אני מופתכם כאשר עשיתי כן יעשה להם בגולה בשבי ילכו:

¹²והנשיא אשר בתוכם אל כתף ישא בעלטה ויצא בקיר יחתרו להוציא בו פניו יכסה יען אשר לא יראה לעין הוא את הארץ:

¹³ופרשתי את רשתי עליו ונתפש במצודתי והבאתי אתו בבלה ארץ כשדים ואותה לא יראה ושם ימות:

¹⁴וכל אשר סביבתיו עזרה וכל אגפיו אזרה לכל רוח וחרב אריק אחריהם:

¹⁵וידעו כי אני יהוה בהפיצי אותם בגוים וזריתי אותם בארצות:

¹⁶והותרתי מהם אנשי מספר מחרב מרעב ומדבר למען יספרו את כל תועבותיהם בגוים אשר באו שם וידעו כי אני יהוה:

¹⁷ויהי דבר יהוה אלי לאמר:

¹⁸בן אדם לחמך ברעש תאכל ומימיך ברגזה ובדאגה תשתה:

¹⁹ואמרת אל עם הארץ כה אמר אדני יהוה ליושבי ירושלם אל אדמת ישראל לחמם בדאגה יאכלו ומימיהם בשממון ישתו למען תשם ארצה ממלאה מחמס כל הישבים בה:

²⁰והערים הנושבות תחרבנה והארץ שממה תהיה וידעתם כי אני יהוה:

²¹ויהי דבר יהוה אלי לאמר:

²²בן אדם מה המשל הזה לכם על אדמת ישראל לאמר יארכו הימים ואבד כל חזון:

²³לכן אמר אליהם כה אמר אדני יהוה השבתי את המשל הזה ולא ימשלו אתו עוד בישראל כי אם דבר אליהם קרבו הימים ודבר כל חזון:

²⁴כי לא יהיה עוד כל חזון שוא ומקסם חלק בתוך בית ישראל:

²⁵כי אני יהוה אדבר את אשר אדבר דבר ויעשה לא תמשך עוד כי בימיכם בית המרי אדבר דבר ועשיתיו נאם אדני יהוה:

²⁶ויהי דבר יהוה אלי לאמר:

²⁷בן אדם הנה בית ישראל אמרים החזון אשר הוא חזה לימים רבים ולעתים רחוקות הוא נבא:

²⁸לכן אמר אליהם כה אמר אדני יהוה לא תמשך עוד כל דברי אשר אדבר דבר ויעשה נאם אדני יהוה: