Ezequiel 23
1ויהי דבר יהוה אלי לאמר:
2בן אדם שתים נשים בנות אם אחת היו:
3ותזנינה במצרים בנעוריהן זנו שמה מעכו שדיהן ושם עשו דדי בתוליהן:
4ושמותן אהלה הגדולה ואהליבה אחותה ותהיינה לי ותלדנה בנים ובנות ושמותן שמרון אהלה וירושלם אהליבה:
5ותזן אהלה תחתי ותעגב על מאהביה אל אשור קרובים:
6לבשי תכלת פחות וסגנים בחורי חמד כלם פרשים רכבי סוסים:
7ותתן תזנותיה עליהם מבחר בני אשור כלם ובכל אשר עגבה בכל גלוליהם נטמאה:
8ואת תזנותיה ממצרים לא עזבה כי אותה שכבו בנעוריה והמה עשו דדי בתוליה וישפכו תזנותם עליה:
9לכן נתתיה ביד מאהביה ביד בני אשור אשר עגבה עליהם:
10המה גלו ערותה בניה ובנותיה לקחו ואותה בחרב הרגו ותהי שם לנשים ושפוטים עשו בה:
11ותרא אחותה אהליבה ותשחת עגבתה ממנה ואת תזנותיה מזנוני אחותה:
12אל בני אשור עגבה פחות וסגנים קרבים לבשי מכלול פרשים רכבי סוסים בחורי חמד כלם:
13וארא כי נטמאה דרך אחד לשתיהן:
14ותוסף אל תזנותיה ותרא אנשי מחקה על הקיר צלמי כשדיים חקקים בששר:
15חגורי אזור במתניהם סרוחי טבולים בראשיהם מראה שלישים כלם דמות בני בבל כשדים ארץ מולדתם:
16ותעגב עליהם למראה עיניה ותשלח מלאכים אליהם כשדימה:
17ויבאו אליה בני בבל למשכב דדים ויטמאו אותה בתזנותם ותטמא בם ותקע נפשה מהם:
18ותגל תזנותיה ותגל את ערותה ותקע נפשי מעליה כאשר נקעה נפשי מעל אחותה:
19ותרבה את תזנותיה לזכר את ימי נעוריה אשר זנתה בארץ מצרים:
20ותעגבה על פלגשיהם אשר בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם:
21ותפקדי את זמת נעוריך בעשות ממצרים דדיך למען שדי נעוריך:
22לכן אהליבה כה אמר אדני יהוה הנני מעיר את מאהביך עליך את אשר נקעה נפשך מהם והבאתים עליך מסביב:
23בני בבל וכל כשדים פקוד ושוע וקוע כל בני אשור אותם בחורי חמד פחות וסגנים כלם שלשים וקרואים רכבי סוסים כלם:
24ובאו עליך הצן רכב וגלגל ובקהל עמים צנה ומגן וקובע ישימו עליך סביב ונתתי לפניהם משפט ושפטוך במשפטיהם:
25ונתתי קנאתי בך ועשו אותך בחמה אפך ואזניך יסירו ואחריתך בחרב תפול המה בניך ובנותיך יקחו ואחריתך תאכל באש:
26והפשיטוך את בגדיך ולקחו כלי תפארתך:
27והשבתי זמתך ממך ואת זנותך מארץ מצרים ולא תשאי עיניך אליהם ומצרים לא תזכרי עוד:
28כי כה אמר אדני יהוה הנני נתנך ביד אשר שנאת ביד אשר נקעה נפשך מהם:
29ועשו אותך בשנאה ולקחו כל יגיעך ועזבוך עירם ועריה ונגלה ערות זנוניך וזמתך ותזנותיך:
30עשה אלה לך בזנותך אחרי גוים על אשר נטמאת בגלוליהם:
31בדרך אחותך הלכת ונתתי כוסה בידך:
32כה אמר אדני יהוה כוס אחותך תשתי העמקה והרחבה תהיה לצחק וללעג מרבה להכיל:
33שכרון ויגון תמלאי כוס שמה ושממה כוס אחותך שמרון:
34ושתית אותה ומצית ואת חרשיה תגרמי ושדיך תנתקי כי אני דברתי נאם אדני יהוה:
35לכן כה אמר אדני יהוה יען שכחת אותי ותשליכי אותי אחרי גוך וגם את שאי זמתך ואת תזנותיך:
36ויאמר יהוה אלי בן אדם התשפוט את אהלה ואת אהליבה והגד להן את תועבותיהן:
37כי נאפו ודם בידיהן ואת גלוליהן נאפו וגם את בניהן אשר ילדו לי העבירו להם לאכלה:
38עוד זאת עשו לי טמאו את מקדשי ביום ההוא ואת שבתותי חללו:
39ובשחטם את בניהם לגלוליהם ויבאו אל מקדשי ביום ההוא לחללו והנה כה עשו בתוך ביתי:
40ואף כי תשלחנה לאנשים באים ממרחק אשר מלאך שלוח אליהם והנה באו לאשר רחצת כחלת עיניך ועדית עדי:
41וישבת על מטה כבודה ושלחן ערוך לפניה וקטרתי ושמני שמת עליה:
42וקול המון שלו בה ואל אנשים מרב אדם מובאים סובאים ממדבר ויתנו צמידים אל ידיהן ועטרת תפארת על ראשיהן:
43ואמר לבלה נאופים עת יזנה תזנותיה והיא:
44ויבוא אליה כבוא אל אשה זונה כן באו אל אהלה ואל אהליבה אשת הזמה:
45ואנשים צדיקם המה ישפטו אותהם משפט נאפות ומשפט שפכות דם כי נאפת הנה ודם בידיהן:
46כי כה אמר אדני יהוה העלה עליהם קהל ונתן אתהן לזעוה ולבז:
47ורגמו עליהן אבן קהל וברא אותהן בחרבותם בניהם ובנותיהם יהרגו ובתיהן באש ישרפו:
48והשבתי זמה מן הארץ ונוסרו כל הנשים ולא תעשינה כזמתכנה:
49ונתנו זמתכנה עליכן וחטאי גלוליכן תשאינה וידעתם כי אני אדני יהוה: