Ezequiel 7

¹ויהי דבר יהוה אלי לאמר:

²ואתה בן אדם כה אמר אדני יהוה לאדמת ישראל קץ בא הקץ על ארבעת כנפות הארץ:

³עתה הקץ עליך ושלחתי אפי בך ושפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל תועבתיך:

⁴ולא תחוס עיני עליך ולא אחמול כי דרכיך עליך אתן ותועבותיך בתוכך תהיין וידעתם כי אני יהוה:

⁵כה אמר אדני יהוה רעה אחת רעה הנה באה:

⁶קץ בא בא הקץ הקיץ אליך הנה באה:

⁷באה הצפירה אליך יושב הארץ בא העת קרוב היום מהומה ולא הד הרים:

⁸עתה מקרוב אשפוך חמתי עליך וכליתי אפי בך ושפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל תועבותיך:

⁹ולא תחוס עיני ולא אחמול כדרכיך עליך אתן ותועבותיך בתוכך תהיין וידעתם כי אני יהוה מכה:

¹⁰הנה היום הנה באה יצאה הצפרה צץ המטה פרח הזדון:

¹¹החמס קם למטה רשע לא מהם ולא מהמונם ולא מהמהם ולא נה בהם:

¹²בא העת הגיע היום הקונה אל ישמח והמוכר אל יתאבל כי חרון אל כל המונה:

¹³כי המוכר אל הממכר לא ישוב ועוד בחיים חיתם כי חזון אל כל המונה לא ישוב ואיש בעונו חיתו לא יתחזקו:

¹⁴תקעו בתקוע והכין הכל ואין הלך למלחמה כי חרוני אל כל המונה:

¹⁵החרב בחוץ והדבר והרעב מבית אשר בשדה בחרב ימות ואשר בעיר רעב ודבר יאכלנו:

¹⁶ופלטו פליטיהם והיו אל ההרים כיוני הגאיות כלם המות איש בעונו:

¹⁷כל הידים תרפינה וכל ברכים תלכנה מים:

¹⁸וחגרו שקים וכסתה אותם פלצות ואל כל פנים בושה ובכל ראשיהם קרחה:

¹⁹כספם בחוצות ישליכו וזהבם לנדה יהיה כספם וזהבם לא יוכל להצילם ביום עברת יהוה נפשם לא ישבעו ומעיהם לא ימלאו כי מכשול עונם היה:

²⁰וצבי עדיו לגאון שמהו וצלמי תועבתם שקוציהם עשו בו על כן נתתיו להם לנדה:

²¹ונתתיו ביד הזרים לבז ולרשעי הארץ לשלל וחללה:

²²והסבותי פני מהם וחללו את צפוני ובאו בה פריצים וחללוה:

²³עשה הרתוק כי הארץ מלאה משפט דמים והעיר מלאה חמס:

²⁴והבאתי רעי גוים וירשו את בתיהם והשבתי גאון עזים ונחלו מקדשיהם:

²⁵קפדה בא ובקשו שלום ואין:

²⁶הוה על הוה תבוא ושמעה אל שמועה תהיה ובקשו חזון מנביא ותורה תאבד מכהן ועצה מזקנים:

²⁷המלך יתאבל ונשיא ילבש שממה וידי עם הארץ תבהלנה מדרכם אעשה אותם ובמשפטיהם אשפטם וידעו כי אני יהוה: