Gênesis 2

¹ויכלו השמים והארץ וכל צבאם:

²ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה:

³ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות:

⁴אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים:

⁵וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה:

⁶ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה:

⁷וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה:

⁸ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר:

⁹ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע:

¹⁰ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים:

¹¹שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב:

¹²וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם:

¹³ושם הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל ארץ כוש:

¹⁴ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת:

¹⁵ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה:

¹⁶ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל:

¹⁷ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות:

¹⁸ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו:

¹⁹ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו:

²⁰ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו:

²¹ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה:

²²ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם:

²³ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת:

²⁴על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד:

²⁵ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו: