Isaías 14

¹כי ירחם יהוה את יעקב ובחר עוד בישראל והניחם על אדמתם ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב:

²ולקחום עמים והביאום אל מקומם והתנחלום בית ישראל על אדמת יהוה לעבדים ולשפחות והיו שבים לשביהם ורדו בנגשיהם:

³והיה ביום הניח יהוה לך מעצבך ומרגזך ומן העבדה הקשה אשר עבד בך:

⁴ונשאת המשל הזה על מלך בבל ואמרת איך שבת נגש שבתה מדהבה:

⁵שבר יהוה מטה רשעים שבט משלים:

⁶מכה עמים בעברה מכת בלתי סרה רדה באף גוים מרדף בלי חשך:

⁷נחה שקטה כל הארץ פצחו רנה:

⁸גם ברושים שמחו לך ארזי לבנון מאז שכבת לא יעלה הכרת עלינו:

⁹שאול מתחת רגזה לך לקראת בואך עורר לך רפאים כל עתודי ארץ הקים מכסאותם כל מלכי גוים:

¹⁰כלם יענו ויאמרו אליך גם אתה חלית כמונו אלינו נמשלת:

¹¹הורד שאול גאונך המית נבליך תחתיך יצע רמה ומכסיך תולעה:

¹²איך נפלת משמים הילל בן שחר נגדעת לארץ חולש על גוים:

¹³ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה ממעל לכוכבי אל ארים כסאי ואשב בהר מועד בירכתי צפון:

¹⁴אעלה על במתי עב אדמה לעליון:

¹⁵אך אל שאול תורד אל ירכתי בור:

¹⁶ראיך אליך ישגיחו אליך יתבוננו הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות:

¹⁷שם תבל כמדבר ועריו הרס אסיריו לא פתח ביתה:

¹⁸כל מלכי גוים כלם שכבו בכבוד איש בביתו:

¹⁹ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב לבוש הרגים מטעני חרב יורדי אל אבני בור כפגר מובס:

²⁰לא תחד אתם בקבורה כי ארצך שחת עמך הרגת לא יקרא לעולם זרע מרעים:

²¹הכינו לבניו מטבח בעון אבותם בל יקמו וירשו ארץ ומלאו פני תבל ערים:

²²וקמתי עליהם נאם יהוה צבאות והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד נאם יהוה:

²³ושמתיה למורש קפד ואגמי מים וטאטאתיה במטאטא השמד נאם יהוה צבאות:

²⁴נשבע יהוה צבאות לאמר אם לא כאשר דמיתי כן היתה וכאשר יעצתי היא תקום:

²⁵לשבר אשור בארצי ועל הרי אבוסנו וסר מעליהם עלו וסבלו מעל שכמו יסור:

²⁶זאת העצה היעוצה על כל הארץ וזאת היד הנטויה על כל הגוים:

²⁷כי יהוה צבאות יעץ ומי יפר וידו הנטויה ומי ישיבנה:

²⁸בשנת מות המלך אחז היה המשא הזה:

²⁹אל תשמחי פלשת כלך כי נשבר שבט מכך כי משרש נחש יצא צפע ופריו שרף מעופף:

³⁰ורעו בכורי דלים ואביונים לבטח ירבצו והמתי ברעב שרשך ושאריתך יהרג:

³¹הילילי שער זעקי עיר נמוג פלשת כלך כי מצפון עשן בא ואין בודד במועדיו:

³²ומה יענה מלאכי גוי כי יהוה יסד ציון ובה יחסו עניי עמו: