Jó 21

¹ויען איוב ויאמר:

²שמעו שמוע מלתי ותהי זאת תנחומתיכם:

³שאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תלעיג:

⁴האנכי לאדם שיחי ואם מדוע לא תקצר רוחי:

⁵פנו אלי והשמו ושימו יד על פה:

⁶ואם זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות:

⁷מדוע רשעים יחיו עתקו גם גברו חיל:

⁸זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם:

⁹בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם:

¹⁰שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל:

¹¹ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון:

¹²ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב:

¹³יבלו בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו:

¹⁴ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו:

¹⁵מה שדי כי נעבדנו ומה נועיל כי נפגע בו:

¹⁶הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני:

¹⁷כמה נר רשעים ידעך ויבא עלימו אידם חבלים יחלק באפו:

¹⁸יהיו כתבן לפני רוח וכמץ גנבתו סופה:

¹⁹אלוה יצפן לבניו אונו ישלם אליו וידע:

²⁰יראו עינו כידו ומחמת שדי ישתה:

²¹כי מה חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו:

²²הלאל ילמד דעת והוא רמים ישפוט:

²³זה ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו:

²⁴עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה:

²⁵וזה ימות בנפש מרה ולא אכל בטובה:

²⁶יחד על עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם:

²⁷הן ידעתי מחשבותיכם ומזמות עלי תחמסו:

²⁸כי תאמרו איה בית נדיב ואיה אהל משכנות רשעים:

²⁹הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו:

³⁰כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו:

³¹מי יגיד על פניו דרכו והוא עשה מי ישלם לו:

³²והוא לקברות יובל ועל גדיש ישקוד:

³³מתקו לו רגבי נחל ואחריו כל אדם ימשוך ולפניו אין מספר:

³⁴ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר מעל: