Jó 7

¹הלא צבא לאנוש על ארץ וכימי שכיר ימיו:

²כעבד ישאף צל וכשכיר יקוה פעלו:

³כן הנחלתי לי ירחי שוא ולילות עמל מנו לי:

⁴אם שכבתי ואמרתי מתי אקום ומדד ערב ושבעתי נדדים עדי נשף:

⁵לבש בשרי רמה וגיש עפר עורי רגע וימאס:

⁶ימי קלו מני ארג ויכלו באפס תקוה:

⁷זכר כי רוח חיי לא תשוב עיני לראות טוב:

⁸לא תשורני עין ראי עיניך בי ואינני:

⁹כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה:

¹⁰לא ישוב עוד לביתו ולא יכירנו עוד מקמו:

¹¹גם אני לא אחשך פי אדברה בצר רוחי אשיחה במר נפשי:

¹²הים אני אם תנין כי תשים עלי משמר:

¹³כי אמרתי תנחמני ערשי ישא בשיחי משכבי:

¹⁴וחתתני בחלמות ומחזינות תבעתני:

¹⁵ותבחר מחנק נפשי מות מעצמותי:

¹⁶מאסתי לא לעלם אחיה חדל ממני כי הבל ימי:

¹⁷מה אנוש כי תגדלנו וכי תשית אליו לבך:

¹⁸ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו:

¹⁹כמה לא תשעה ממני לא תרפני עד בלעי רקי:

²⁰חטאתי מה אפעל לך נצר האדם למה שמתני למפגע לך ואהיה עלי למשא:

²¹ומה לא תשא פשעי ותעביר את עוני כי עתה לעפר אשכב ושחרתני ואינני: