Levítico 15

¹וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר:

²דברו אל בני ישראל ואמרתם אלהם איש איש כי יהיה זב מבשרו זובו טמא הוא:

³וזאת תהיה טמאתו בזובו רר בשרו את זובו או החתים בשרו מזובו טמאתו הוא:

⁴כל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא וכל הכלי אשר ישב עליו יטמא:

⁵ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב:

⁶והישב על הכלי אשר ישב עליו הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב:

⁷והנגע בבשר הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב:

⁸וכי ירק הזב בטהור וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב:

⁹וכל המרכב אשר ירכב עליו הזב יטמא:

¹⁰וכל הנגע בכל אשר יהיה תחתיו יטמא עד הערב והנושא אותם יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב:

¹¹וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב:

¹²וכלי חרש אשר יגע בו הזב ישבר וכל כלי עץ ישטף במים:

¹³וכי יטהר הזב מזובו וספר לו שבעת ימים לטהרתו וכבס בגדיו ורחץ בשרו במים חיים וטהר:

¹⁴וביום השמיני יקח לו שתי תרים או שני בני יונה ובא לפני יהוה אל פתח אהל מועד ונתנם אל הכהן:

¹⁵ועשה אתם הכהן אחד חטאת והאחד עלה וכפר עליו הכהן לפני יהוה מזובו:

¹⁶ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע ורחץ במים את כל בשרו וטמא עד הערב:

¹⁷וכל בגד וכל עור אשר יהיה עליו שכבת זרע וכבס במים וטמא עד הערב:

¹⁸ואשה אשר ישכב איש אתה שכבת זרע ורחצו במים וטמאו עד הערב:

¹⁹ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זבה בבשרה שבעת ימים תהיה בנדתה וכל הנגע בה יטמא עד הערב:

²⁰וכל אשר תשכב עליו בנדתה יטמא וכל אשר תשב עליו יטמא:

²¹וכל הנגע במשכבה יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב:

²²וכל הנגע בכל כלי אשר תשב עליו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב:

²³ואם על המשכב הוא או על הכלי אשר הוא ישבת עליו בנגעו בו יטמא עד הערב:

²⁴ואם שכב ישכב איש אתה ותהי נדתה עליו וטמא שבעת ימים וכל המשכב אשר ישכב עליו יטמא:

²⁵ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת נדתה או כי תזוב על נדתה כל ימי זוב טמאתה כימי נדתה תהיה טמאה הוא:

²⁶כל המשכב אשר תשכב עליו כל ימי זובה כמשכב נדתה יהיה לה וכל הכלי אשר תשב עליו טמא יהיה כטמאת נדתה:

²⁷וכל הנוגע בם יטמא וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב:

²⁸ואם טהרה מזובה וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר:

²⁹וביום השמיני תקח לה שתי תרים או שני בני יונה והביאה אותם אל הכהן אל פתח אהל מועד:

³⁰ועשה הכהן את האחד חטאת ואת האחד עלה וכפר עליה הכהן לפני יהוה מזוב טמאתה:

³¹והזרתם את בני ישראל מטמאתם ולא ימתו בטמאתם בטמאם את משכני אשר בתוכם:

³²זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע לטמאה בה:

³³והדוה בנדתה והזב את זובו לזכר ולנקבה ולאיש אשר ישכב עם טמאה: