Lucas 10

¹ואחרי כן הבדיל האדון עוד שבעים אחרים וישלחם לפניו שנים שנים אל כל עיר ומקום אשר בקש לבוא שמה:

²ויאמר להם הן הקציר רב והפעלים מעטים לכן התחננו אל אדון הקציר וישלח פעלים לקצירו:

³לכו נא הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים:

⁴אל תשאו כיס ולא תרמיל ולא נעלים ואל תשאלו לשלום איש בדרך:

⁵ולכל בית אשר תבאו שם אמרו בראשונה שלום לבית הזה:

⁶והיה כי יהיה שם בן שלום ונח עליו שלומכם ואם לא אליכם ישוב:

⁷ובבית ההוא תשבו ותאכלו ותשתו משלהם כי שוה הפועל בשכרו אל תסעו מבית לבית:

⁸וכל עיר אשר תבאו בה וקבלו אתכם אכלו שם את אשר ישימו לפניכם:

⁹ורפאו את החולים אשר בקרבה ואמרו להם קרבה אליכם מלכות האלהים:

¹⁰וכל עיר אשר תבאו בה ולא יקבלו אתכם צאו לכם אל רחובותיה ואמרו:

¹¹אף את עפר עירכם הנדבק ברגלינו ננערהו לכם אך ידע תדעו כי קרבה אליכם מלכות האלהים:

¹²אני אמר אלכים כי לסדום יקל ביום ההוא מן העיר ההיא:

¹³אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן אלו נעשו בצור ובצידון הלא כבר ישבו בשק ואפר ושבו:

¹⁴אכן לצור וצידון יקל בדין מכם:

¹⁵ואת כפר נחום אשר עד השמים התרוממת אל שאול תורדי:

¹⁶השומע אליכם אלי הוא שומע והבוזה אתכם אותי הוא בוזה והבוזה אותי הוא בוזה את אשר שלחני:

¹⁷וישובו השבעים בשמחה ויאמרו אדנינו גם השדים נכנעים לנו בשמך:

¹⁸ויאמר אליהם ראיתי את השטן נפל כברק מן השמים:

¹⁹הנה השלטתי אתכם לדרך על נחשים ועקרבים ועל כל גבורת האיב וכל דבר לא יזיק לכם:

²⁰אך בזאת אל תשמחו כי נכנעים לכם הרוחות כי אם שמחו על אשר נכתבו שמותיכם בשמים:

²¹בשעה ההיא עלץ ישוע ברוח ויאמר אודך האב אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעללים הן אבי כי כן היה רצון מלפניך:

²²הכל נמסר לי מאת אבי ואין יודע מי הוא הבן בלתי האב ומי הוא האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו:

²³ויפן אל תלמידיו לבדם ויאמר אשרי העינים הראות את אשר אתם ראים:

²⁴כי אני אמר לכם נביאים ומלכים רבים חפצו לראות את אשר אתם ראים ולא ראו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעו:

²⁵והנה אחד מבעלי התורה קם לנסותו ויאמר מורה מה אעשה ואירש חיי עולם:

²⁶ויאמר אליו מה כתוב בתורה ואיך אתה קורא:

²⁷ויען ויאמר ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ובכל מדעך ואת רעך כמוך:

²⁸ויאמר אליו כן השיבות עשה זאת וחיה:

²⁹והוא חפץ להצטדק ויאמר אל ישוע ומי הוא רעי:

³⁰ויען ישוע ויאמר איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שדדים והם הפשיטהו וגם פצעהו ויעזבו אותו בין חיים למות וילכו להם:

³¹ויקר המקרה כי ירד כהן אחד בדרך ההוא וירא אתו ויעבר מעליו:

³²וכן גם איש לוי פגע במקום ויגש וירא אתו ויעבר מעליו:

³³ואיש שמרוני הלך בדרך ויבא עליו וירא אתו ויהמו רחמיו:

³⁴ויגש אליו ויחבש את פצעיו ויסוכם בשמן ויין ויעלהו על בהמתו ויוליכהו אל המלון ויכלכלהו:

³⁵ולמחרת בנסעו הוציא שני דינרים ויתנם לבעל המלון ויאמר כלכל אותו ואת אשר תוסיף עוד להוציא עליו אני בשובי אשלמנו לך:

³⁶ועתה מי מאלה השלשה היה בעיניך הרע לנפל בידי השדדים:

³⁷ויאמר העשה עמו את החסד ויאמר אליו ישוע לך ועשה כן גם אתה:

³⁸ויהי בנסעם ויבא אל כפר אחד ואשה אחת ושמה מרתא אספה אותו אל ביתה:

³⁹ולה היתה אחות ושמה מרים אשר ישבה לרגלי ישוע לשמע אל דברו:

⁴⁰ומרתא יגעה ברב שרותה ותגש ותאמר הלא תשים על לבך אדני אשר אחותי עזבתני לשרת לבדי אמר נא אליה ותעזר לי:

⁴¹ויען ישוע ויאמר לה מרתא מרתא את דאגת ומבהלת על הרבה:

⁴²אבל אחת היא מן הצרך ומרים בחרה לה החלק הטוב אשר לא יקח ממנה: