Lucas 15

¹ויהי בקרב אליו כל המוכסים והחטאים לשמע אותו:

²וילונו הפרושים והסופרים לאמר הנה זה מקבל את החטאים ואכל אתם:

³וידבר אליהם את המשל הזה לאמר:

⁴מי זה האיש מכם אשר לו מאה כבשים ואבד לו אחד מהם ולא יטוש את התשעים ותשעה במדבר והלך אחרי האבד עד כי ימצאהו:

⁵והיה כמצאו אתו ישימנו על כתפיו בשמחה:

⁶ובא אל ביתו וקרא לאהביו ולשכניו יחד לאמר שמחו אתי כי מצאתי את שיי האבד:

⁷אני אמר לכם כי כן תהיה שמחה בשמים על חוטא אחד השב יותר מעל תשעים ותשעה צדיקים אשר לא יצטרכו לתשובה:

⁸או מי האשה אשר לה עשרה דרכמונים ואבד לה דרכמון אחד ולא תדליק נר ותטאטא את הבית ותחפש היטב עד כי תמצאהו:

⁹והיה כמצאה אותו תקרא לרעותיה ולשכנותיה לאמר שמחנה אתי כי מצאתי את הדרכמון אשר אבד לי:

¹⁰כן אני אמר לכם תהיה שמחה לנפי מלאכי אלהים על חוטא אחד אשר שב מחטאו:

¹¹ויאמר איש אחד היו לו שני בנים:

¹²ויאמר הצעיר אל אביו אבי תנה לי את חלק הרכוש אשר יפל לי ויחלק להם את הנחלה:

¹³ויהי מקץ ימים ויאסף הבן הצעיר את הכל וילך אל ארץ רחוקה ושם פזר את רכשו וילך בדרך סובאים וזוללים:

¹⁴ואחרי כלותו את הכל היה רעב חזק בארץ ההיא ויחל להיות חסר לחם:

¹⁵וילך וידבק באחד מבני המדינה בארץ ההיא וישלח אותו אל שדותיו לרעות חזירים:

¹⁶ויתאו למלא את בטנו בחרובים אשר יאכלו החזירים ואין נתן לו:

¹⁷וישב אל לבו ויאמר מה רבו שכירי אבי ויש להם לחם לשבע ואני אבד ברעב:

¹⁸אקומה נא ואלכה אל אבי ואמר אליו אבי חטאתי לשמים ולפניך:

¹⁹ונקלתי מהקרא עוד בנך שימני כאשר שכיריך:

²⁰ויקם ויבא אל אביו עודנו מרחוק ואביו ראהו ויהמו מעיו וירץ ויפל על צואריו וישקהו:

²¹ויאמר אליו הבן אבי חטאתי לשמים ולפניך ואני נקלתי מהקרא עוד בנך:

²²ויאמר האב אל עבדיו הוציאו את השמלה הטובה מכלן והלבישהו ותנו טבעת על ידו ונעלים ברגליו:

²³והביאו את עגל המרבק וטבחו אתו ונאכלה ונשמח:

²⁴כי זה בני היה מת ויחי ואובד היה וימצא ויחלו לשמח:

²⁵ובנו הגדול היה בשדה ויהי כאשר בא ויקרב אל הבית וישמע קול זמרה ומחלות:

²⁶ויקרא אל אחד הנערים וישאל מה זאת:

²⁷ויאמר אליו כי בא אחיך ויטבח אביך את עגל המרבק על אשר הושב לו שלם:

²⁸ויחר לו ולא אבה לבוא הביתה ויצא אביו וידבר על לבו:

²⁹ויען ויאמר אל אביו הנה זה שנים רבות אני עבד אתך ומימי לא עברתי את מצותך ומימי לא נתת לי גדי למען אשיש עם רעי:

³⁰ויבא בנך זה אשר בלע את נחלתך עם הזנות ותזבח לו את עגל המרבק:

³¹ויאמר אליו בני אתה תמיד עמדי וכל אשר לי לך הוא:

³²אבל נכון לשוש ולשמח כי אחיך זה היה מת ויחי ואבד היה וימצא: