Lucas 20

¹ויהי היום והוא מלמד את העם במקדש ומבשר ויגשו הכהנים והסופרים עם הזקנים:

²ויאמרו אליו אמר נא לנו באי זו רשות אתה עשה את אלה או מי הוא הנתן לך את הרשות הזאת:

³ויען ויאמר אליהם אף אני אשאלכם דבר ואמרו לי:

⁴טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם:

⁵ויחשבו בלבם לאמר אם נאמר מן השמים ואמר למה זה לא האמנתם לו:

⁶ואם נאמר מבני אדם וסקלנו כל העם בעמדם על דעתם כי יוחנן נביא היה:

⁷ויענו לא ידענו מאין:

⁸ויאמר ישוע אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה:

⁹ויחל לדבר אל העם את המשל הזה איש אחד נטע כרם ויתן אתו אל כרמים וילך בדרך מרחוק לימים רבים:

¹⁰ולמועד שלח עבד אל הכרמים לתת לו מפרי הכרם והכרמים הכהו וישלחהו ריקם:

¹¹ויסף שלח עבד אחר ויכו גם אתו ויחרפהו וישלחהו ריקם:

¹²ויסף לשלח שלישי וגם אתו פצעו ויגרשהו וידחפהו חוצה:

¹³ויאמר בעל הכרם מה אעשה אשלחה את בני את ידידי כראותם אותו אולי יגורו מפניו:

¹⁴וכראות אתו הכרמים נועצו יחדו לאמר זה הוא היורש לכו ונהרגהו ותהי לנו הירשה:

¹⁵ויגרשו אותו אל מחוץ לכרם ויהרגהו ועתה מה יעשה להם בעל הכרם:

¹⁶יבוא ויאבד את הכרמים האלה ויתן את הכרם לאחרים ויהי כשמעם ויאמרו חלילה מהיות כזאת:

¹⁷ויבט בם ויאמר ומה הוא זה הכתוב אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה:

¹⁸כל הנפל על האבן ההיא ישבר ואת אשר תפל עליו תשחקהו:

¹⁹ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים לשלח בו את ידם בעת ההיא וייראו מפני העם כי ידעו אשר עליהם דבר את המשל הזה:

²⁰ויארבו לו וישלחו מארבים והם נדמו כצדיקים למען ילכדו אותו בדבר להסגירו אל השררה ואל יד ההגמון:

²¹וישאלהו לאמר רבי ידענו כי נכונה תדבר ותלמד ולא תשא פנים כי באמת מורה אתה את דרך אלהים:

²²המתר לנו לתת מס אל הקיסר אם לא:

²³ויכר את נכליהם ויאמר להם:

²⁴מה תנסוני הראוני דינר של מי הצורה והמכתב אשר עליו ויענו ויאמרו של הקיסר:

²⁵ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים:

²⁶ולא יכלו ללכדו בדבר לפני העם ויתמהו על מענהו ויחרישו:

²⁷ויקרבו אנשים מן הצדוקים הכפרים בתחית המתים וישאלהו לאמר:

²⁸מורה משה כתב לנו כי ימות אח בעל אשה ובנים אין לו ולקח אחיו את אשתו והקים זרע לאחיו:

²⁹והנה היו שבעה אחים והראשון לקח אשה וימת לא בנים:

³⁰ויקח אתה השני וימת גם הוא לא בנים:

³¹ויקח אתה השלישי וככה עשו אף השבעה ולא הניחו בנים וימותו:

³²ובאחרונה מתה גם האשה:

³³והנה בתחית המתים למי מהם תהיה לאשה כי היתה אשה לשבעה:

³⁴ויען ישוע ויאמר אליהם בני העולם הזה ישאו נשים ותנשאנה:

³⁵והזכים לנחל את העולם הבא ואת תחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה:

³⁶כי לא יוכלו עוד למות כי שוים הם למלאכים ובני אלהים המה בהיותם בני התקומה:

³⁷וגם משה רמז בסנה כי יקומו המתים בקראו את יהוה אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב:

³⁸והאלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים כי כלם חיים לו:

³⁹ויענו מן הסופרים רבי יפה דברת:

⁴⁰ולא ערבו עוד את לבם לשאל אותו דבר:

⁴¹ויאמר אליהם איך יאמרו על המשיח כי הוא בן דוד:

⁴²והוא דוד אמר בספר תהלים נאם יהוה לאדני שב לימיני:

⁴³עד אשית איביך הדם לרגליך:

⁴⁴הנה דוד קרא לו אדון ואיך הוא בנו:

⁴⁵ויאמר אל תלמידיו באזני כל העם:

⁴⁶הזהרו מן הסופרים החפצים להתהלך עטופי טלית ואהבים את שאלות שלומם בשוקים ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות ואת מסבות הראש בסעודות:

⁴⁷הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים תפלתם למראה עינים המה משפט על יתר יקחו: