Lucas 4

¹וישוע שב מן הירדן מלא רוח הקדש וינהגהו הרוח המדברה:

²וינסהו השטן ארבעים יום ולא אכל מאומה בימים ההם ואחרי אשר תמו וירעב:

³ויאמר אליו השטן אם בן האלהים אתה אמר אל האבן הזאת ותהי ללחם:

⁴ויען אתו ישוע הן כתוב כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה:

⁵ויעלהו השטן על הר גבה ויראהו ברגע אחד את כל ממלכות תבל:

⁶ויאמר אליו השטן לך אתן את כל הממשלה הזאת ואת כבודן כי נמסרה בידי ונתתיה לאשר אחפץ:

⁷ועתה אם תשתחוה לפני הכל יהיה לך:

⁸ויען ישוע ויאמר אליו סור ממני השטן כי כתוב ליהוה אלהיך תשתחוה ואתו תעבד:

⁹ויביאהו ירושלים ויעמידהו על פנת בית המקדש ויאמר אליו אם בן האלהים אתה התנפל מזה מטה:

¹⁰כי כתוב כי מלאכיו יצוה לך לשמרך:

¹¹וכי על כפים ישאונך פן תגף באבן רגלך:

¹²ויען ישוע ויאמר אליו נאמר לא תנסה את יהוה אלהיך:

¹³וככלות השטן כל מסה וירף ממנו עד עת:

¹⁴וישב ישוע בגבורת הרוח אל הגליל ויצא שמעו בכל הככר:

¹⁵והוא היה מלמד בבתי כנסיותיהם ויהללהו כלם:

¹⁶ויבא אל נצרת אשר גדל שם וילך כמשפטו ביום השבת אל בית הכנסת ויקם לקרא בתורה:

¹⁷ויתן לו ספר ישעיה הנביא ויפתח את הספר וימצא את המקום אשר היה כתוב בו:

¹⁸רוח אדני עלי יען משח אתי לבשר ענוים:

¹⁹שלחני לחבש לנשברי לב לקרא לשבוים דרור ולעורים פקח קוח לשלח רצוצים חפשים לקרא שנת רצון ליהוה:

²⁰ויהי כאשר גלל את הספר וישיבהו אל החזן וישב ועיני כל אשר בבית הכנסת נשאות אליו:

²¹ויחל ויאמר אליהם היום נתמלא הכתוב הזה באזניכם:

²²וכלם העידהו ותמהו על דברי חן אשר יצאו מפיהו ויאמרו הלא זה הוא בן יוסף:

²³ויאמר אליהם הן תאמרו לי את המשל הזה רפא רפא את עצמך וככל אשר שמענו שנעשה בכפר נחום עשה כן גם פה בעיר מולדתך:

²⁴ויאמר אמן אמר אני לכם כי אין נביא רצוי בארץ מולדתו:

²⁵ואמת אני אמר לכם אלמנות רבות היו בישראל בימי אליהו בהעצר השמים שלש שנים וששה חדשים ורעב גדול היה בכל הארץ:

²⁶ולא נשלח אליהו אל אחת מהנה זולתי צרפתה אשר לצידון אל אשה אלמנה:

²⁷ומצרעים רבים היו בישראל בימי אלישע הנביא ולא טהר אחד מהם זולתי נעמן הארמי:

²⁸וימלאו כל אשר בבית הכנסת חמה בשמעם את אלה:

²⁹ויקומו וידיחו אותו אל מחוץ לעיר ויביאהו עד גב ההר אשר נבנתה עירם עליו למען השליכו מטה:

³⁰אך הוא עבר בתוכם וילך לדרכו:

³¹וירד אל כפר נחום עיר הגליל וילמדם בשבתות:

³²וישתוממו על תורתו כי עצום דברו:

³³ואיש היה בבית הכנסת ובו רוח שד טמא ויצעק בקול גדול לאמר:

³⁴אתה מה לנו ולך ישוע הנצרי באת להאבידנו ידעתיך מי אתה קדוש האלהים:

³⁵ויגער בו ישוע לאמר האלם וצא ממנו ויפילהו השד בתוכם ויצא ממנו לא הרע לו:

³⁶ותפל אימה על כלם וידברו איש אל רעהו לאמר מה הדבר הזה כי בשלטן ובגבורה מצוה לרוחות הטמאה והמה יצאים:

³⁷ושמעו הולך בכל מקמות הככר:

³⁸ויקם מבית הכנסת ויבא ביתה שמעון וחמות שמעון אחזתה קדחת חזקה וישאלהו בעדה:

³⁹ויתיצב עליה ויגער בקדחת ותרף ממנה ותקם מהרה ותשרת אתם:

⁴⁰וכבוא השמש הביאו אליו כל אשר להם חלים חליים שונים וירפא אותם בשומו את ידיו על כל אחד מהם:

⁴¹וגם שדים יצאו מרבים צעקים ואמרים אתה הוא המשיח בן האלהים ויגער בם ולא נתנם לדבר כי ידעו אשר הוא המשיח:

⁴²ויצא וילך לו כאור הבקר אל מקום חרבה והמון העם בקשהו ויבאו עדיו ויפצרו בו לבלתי סור מהם:

⁴³ויאמר להם הן עלי לבשר גם לערים האחרות את בשורת מלכות האלהים כי לזאת שלחתי:

⁴⁴ויהי קורא בבתי הכנסיות אשר בגליל: