Marcos 5

¹ויבאו אל עבר הים אל ארץ הגדרים:

²והוא יצא מן האניה והנה איש בא לקראתו מבין הקברים אשר רוח טמאה בו:

³ומושבו בקברים וגם בעבתים לא יכל איש לאסרו:

⁴כי פעמים הרבה אסרוהו בכבלים ובעבתים וינתק את העבתים וישבר את הכבלים ואין איש יכל לכבשו:

⁵ותמיד לילה ויומם היה בהרים ובקברים צעק ופצע את עצמו באבנים:

⁶ויהי כראותו את ישוע מרחוק וירץ וישתחו לו:

⁷ויצעק בקול גדול ויאמר מה לי ולך ישוע בן אל עליון באלהים אני משביעך אשר לא תענני:

⁸כי הוא אמר אליו צא רוח טמא מן האדם הזה:

⁹וישאל אתו מה שמך ויען ויאמר לגיון שמי כי רבים אנחנו:

¹⁰ויתחנן אליו מאד לבלתי שלחם אל מחוץ לארץ:

¹¹ועדר חזירים רבים היה שם במרעה ההרים:

¹²ויתחננו לו כל השדים לאמר שלחנו אל החזירים ונבאה אל תוכם:

¹³וינח להם ויצאו רוחות הטמאה ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים כאלפים במספר ויטבעו בים:

¹⁴וינוסו רעי החזירים ויגידו זאת בעיר ובשדות ויצאו לראות מה נהיתה:

¹⁵ויבאו אל ישוע ויראו את אחוז השדים אשר הלגיון בו והוא יושב מלבש וטוב שכל וייראו:

¹⁶ויספרו להם הראים את אשר נעשה לאחוז השדים ואת דבר החזירים:

¹⁷ויחלו להתחנן לו לסור מגבוליהם:

¹⁸ויהי ברדתו אל האניה התחנן אליו האיש אשר היה אחוז שדים לתתו לשבת עמו:

¹⁹ולא הניח לו כי אם אמר אליו שוב לביתך אל בני משפחתך והגד להם את הגדלות אשר עשה לך יהוה ויחנך:

²⁰וילך לו ויחל לקרא בעשר הערים את הגדלות אשר עשה לו ישוע ויתמהו כלם:

²¹וישב ישוע לעבר באניה אל עבר הים ויקהל אליו המון רב והוא על שפת הים:

²²והנה בא אחד מראשי הכנסת ושמו יאיר וירא אתו ויפל לרגליו:

²³ויתחנן אליו מאד לאמר בתי הקטנה חלתה עד למות אנא בוא נא ושים ידיך עליה למען תרפא ותחיה:

²⁴וילך אתו וילכו אחריו המון רב וידחקהו:

²⁵ואשה היתה זבת דם שתים עשרה שנה:

²⁶והיא סבלה הרבה תחת ידי רפאים רבים והוציאה את כל אשר לה ולא להועיל ויהי חליה חזק מאד:

²⁷ויהי כשמעה את שמע ישוע ותבוא בהמון העם מאחריו ותגע בבגדו:

²⁸כי אמרה רק אם אגע בבגדיו אושע:

²⁹וייבש מקור דמיה פתאם ותבן בבשרה כי נרפא נגעה:

³⁰וברגע ידע ישוע בנפשו כי גבורה יצאה ממנו ויפן בתוך העם ויאמר מי נגע בבגדי:

³¹ויאמר אליו תלמידיו אתה ראה את ההמון דוחק אתך ואמרת מי נגע בי:

³²ויבט סביב לראות את אשר עשתה זאת:

³³ותירא האשה ותחרד כי ידעה את אשר נעשה לה ותבא ותפל לפניו ותגד לו את האמת כלה:

³⁴ויאמר אליה בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום וחיית מנגעך:

³⁵עודנו מדבר והנה באים מבית ראש הכנסת לאמר בתך מתה למה תטריח עוד את המורה:

³⁶וכשמע ישוע את הדבר אשר דברו ויאמר אל ראש הכנסת אל תירא רק האמינה:

³⁷ולא הניח לאיש ללכת אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן אחי יעקב:

³⁸ויבא בית ראש הכנסת וירא המון הבכים והמיללים הרבה:

³⁹ובבאו אמר אליהם מה תהמו ותבכו הנערה לא מתה אך ישנה היא:

⁴⁰וישחקו לו והוא גרש את כלם ויקח את אבי הנערה ואת אמה ואת אשר אתו ויבא החדרה אשר שם שכבת הנערה:

⁴¹ויאחז ביד הנערה ויאמר אליה טליתא קומי אשר פרושו הילדה אני אמר לך קומי נא:

⁴²ומיד קמה הילדה ותתהלך והיא בת שתים עשרה שנה וישמו שמה גדולה:

⁴³ויזהר אותם מאד שלא יודע הדבר לאיש ויאמר לתת לה לאכול: