Mateus 13

¹ויהי ביום ההוא ויצא ישוע מן הבית וישב על הים:

²ויקהלו אליו המון עם רב וירד אל האניה וישב בה וכל העם עמדים על שפת הים:

³וירב לדבר אליהם במשלים לאמר הנה הזורע יצא לזרע:

⁴ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך ויבא העוף ויאכלהו:

⁵ויש אשר נפל על מקמות סלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה:

⁶ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי לא היה לו שרש:

⁷ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו:

⁸ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים:

⁹מי אשר אזנים לו לשמע ישמע:

¹⁰ויגשו אליו התלמידים ויאמרו למה זה במשלים תדבר אליהם:

¹¹ויען ויאמר כי לכם נתן לדעת את סודות מלכות השמים ולהם לא נתן:

¹²כי מי שיש לו נתן ינתן לו ויעדיף ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו:

¹³על כן במשלים אדבר אליהם כי בראתם לא יראו ובשמעם לא ישמעו אף לא יבינו:

¹⁴ותקים בהם נבואת ישעיהו האמרת שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו:

¹⁵כי השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו:

¹⁶ואתם אשרי עיניכם כי תראינה ואזניכם כי תשמענה:

¹⁷כי אמן אמר אני לכם נביאים וצדיקים רבים נכספו לראת את אשר אתם ראים ולא ראוהו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעוהו:

¹⁸לכן אתם שמעו נא את משל הזורע:

¹⁹כל איש שמע את דבר המלכות ולא יבינהו ובא הרע וחטף את הזרוע בלבבו הוא הנזרע על יד הדרך:

²⁰והנזרע על הסלע הוא השמע את הדבר וימהר ויקחנו בשמחה:

²¹אך אין לו שרש תחתיו ורק לשעה יעמד ובהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מיד נכשל:

²²והנזרע בין הקצים הוא השמע את הדבר ודאגת העולם הזה ומרמת העשר ימעכו את הדבר ופרי לא יהיה לו:

²³והנזרע על האדמה הטובה הוא השמע את הדבר ומבין אתו אף יעשה פרי ונתן זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים:

²⁴וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לאיש אשר זרע זרע טוב בשדהו:

²⁵ויהי בנפל תרדמה על האנשים ויבא איבו ויזרע זונין בתוך החטים וילך לו:

²⁶וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם הזונין:

²⁷ויגשו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין:

²⁸ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים היש את נפשך כי נלך ונלקט אתם:

²⁹ויאמר לא פן בלקטכם את הזונין תשרשו גם את החטים:

³⁰הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד הקציר והיה בעת הקציר אמר לקוצרים לקטו בראשונה את הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי:

³¹וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לגרגר של חרדל אשר לקחו איש ויזרעהו בשדהו:

³²והוא קטן מכל הזרועים וכאשר צמח גדול הוא מן הירקות והיה לעץ עד אשר יבאו עוף השמים וקננו בענפיו:

³³וישא עוד משלו ויאמר מלכות השמים דומה לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו:

³⁴כל זאת דבר ישוע במשלים אל המון העם ובבלי משל לא דבר אליהם:

³⁵למלאת את אשר דבר הנביא לאמר אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם:

³⁶אז שלח ישוע את המון העם ויבא הביתה ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו באר נא לנו את משל זוני השדה:

³⁷ויען ויאמר אליהם הזורע את הזרע הטוב הוא בן האדם:

³⁸והשדה הוא העולם והזרע הטוב בני המלכות הם והזונין בני הרע המה:

³⁹והאיב אשר זרעם הוא השטן והקציר הוא קץ העולם והקצרים הם המלאכים:

⁴⁰והנה כאשר ילקטו הזונין ונשרפו באש כן יהיה בקץ העולם הזה:

⁴¹בן האדם ישלח את מלאכיו ולקטו ממלכותו את כל המכשלות ואת כל פעלי האון:

⁴²והשליכו אתם אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים:

⁴³אז יזהירו הצדיקים כשמש במלכות אביהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע:

⁴⁴עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא:

⁴⁵עוד דומה מלכות השמים לסחר המבקש מרגליות טבות:

⁴⁶וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך לו וימכר את כל אשר לו ויקן אתה:

⁴⁷עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר הורדה לים ומינים שונים יאספו לתוכה:

⁴⁸וכאשר נמלאה העלו אתה אל שפת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת המשחתים השליכו חוצה:

⁴⁹כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים:

⁵⁰והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים:

⁵¹ויאמר אליהם ישוע האתם הבינותם את כל זאת ויאמרו אליו כן אדנינו:

⁵²ויאמר אליהם על כן כל סופר המלמד למלכות השמים דומה לאיש בעל הבית המוציא מאוצרו חדשות וישנות:

⁵³ויהי ככלות ישוע את המשלים האלה ויעבר משם:

⁵⁴ויבא לארצו וילמד אתם בבית כנסתם עד כי השתוממו ויאמרו מאין לזה החכמה הזאת והגבורות:

⁵⁵הלא זה הוא בן החרש הלא אמו שמה מרים ואחיו יעקב ויוסי ושמעון ויהודה:

⁵⁶ואחיותיו הלא כלן אתנו הן ומאין איפוא לו כל אלה:

⁵⁷ויהי להם למכשול ויאמר ישוע אליהם אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובביתו:

⁵⁸ולא עשה שם גבורות רבות מפני חסר אמונתם: