Mateus 20

¹כי דומה מלכות השמים לאדם בעל בית אשר השכים לצאת בבקר לשכר פעלים לכרמו:

²והתנה עם הפעלים שכר דינר ליום וישלחם אל כרמו:

³ויצא בשעה השלישית וירא אחרים עמדים בטלים בשוק:

⁴ויאמר להם לכו גם אתם אל כרמי וכישר אתן לכם וילכו:

⁵ויצא גם בשעה הששית גם בתשיעית ויעש כדבר הזה:

⁶ויצא בשעת עשתי עשרה וימצא אחרים עמדים ויאמר אליהם למה אתם עמדים פה בטלים כל היום:

⁷ויאמרו לו כי לא שכר אותנו איש ויאמר אליהם לכו גם אתם אל הכרם וכישר יתן לכם:

⁸ויהי בערב ויאמר בעל הכרם אל פקידו קרא את הפעלים ושלם להם את שכרם החל באחרונים וכלה בראשונים:

⁹ויבאו הנשכרים בשעת אחת עשרה ויקחו איש איש דינר אחד:

¹⁰ובבא הראשונים דמו בנפשם כי יקחו יותר ויקחו גם הם איש איש דינר אחד:

¹¹ויהי בקחתם וילונו על בעל הבית לאמר:

¹²אלה האחרונים לא עשו כי אם שעה אחת ואתה השויתם אלינו אשר סבלנו את כבד היום ואת חמו:

¹³ויען ויאמר אל אחד מהם רעי לא עשקתיך הלא שכר דינר התנית עמי:

¹⁴קח את שלך ולך ואני רצוני לתת גם לזה האחרון כמו לך:

¹⁵הלא אוכל לעשות בשלי כרצוני האם תרע עינך על אשר טוב אנכי:

¹⁶ככה יהיו האחרונים ראשונים והראשונים יהיו אחרונים כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים:

¹⁷ויהי כעלות ישוע ירושלים ויקח אליו את שנים העשר לבדם ויאמר להם בדרך:

¹⁸הננו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים והרשיעהו למות:

¹⁹ומסרו אותו לגוים להתל בו ולהכות אותו בשוטים ולצלב אותו וביום השלישי קום יקום:

²⁰אז נגשה אליו אם בני זבדי עם בניה ותשתחו לו לבקש ממנו דבר:

²¹ויאמר אליה מה בקשתך ותאמר אליו אמר נא כי ישבו שני בני אלה אחד לימינך ואחד לשמאלך במלכותך:

²²ויען ישוע ויאמר לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו שתות את הכוס אשר אני עתיד לשתותו והטבל בטבילה אשר אני נבטל בה ויאמרו אליו נוכל:

²³ויאמר אליהם הן את כוסי תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו אך שבת לימימי ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם מאת אבי:

²⁴ויהי כאשר שמעו זאת העשרה ויכעסו אל שני האחים:

²⁵וישוע קרא להם ויאמר אתם ידעתם כי שרי הגוים רדים בהם והגדולים שלטים עליהם:

²⁶ואתם אל יהי כן ביניכם כי אם החפז להיות גדול בכם יהי לכם למשרת:

²⁷והחפץ להיות בכם לראש יהי לכם עבד:

²⁸כאשר בן האדם לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים:

²⁹ויהי כצאתם מיריחו וילך אחריו המון עם רב:

³⁰והנה שני עורים ישבים על יד הדרך וישמעו כי ישוע עבר ויצעקו לאמר חננו נא אדנינו בן דוד:

³¹ויגער בם העם להשתיקם והם הרבו לצעק ויאמרו אדנינו חננו נא בן דוד:

³²ויעמד ישוע ויקרא להם ויאמר מה תחפצו ואעשה לכם:

³³ויאמרו אליו אדנינו עשה שתפקחנה עינינו:

³⁴ורחמי ישוע נכמרו ויגע בעיניהם ופתאם החלו עיניהם לראות וילכו אחריו: