Mateus 25

¹אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את נרותיהן ותצאנה לקראת החתן:

²חמש מהן היו חכמות וחמש כסילות:

³הכסילות לקחו את הנרות ולא לקחו עמהן שמן:

⁴והחכמות לקחו שמן בכליהן ואת נרותיהן:

⁵וכאשר בשש החתן לבוא ותנמנה כלן ותרדמנה:

⁶ויהי בחצות הלילה ותהי צוחה הנה החתן צאינה לקראתו:

⁷אז התעוררו כל העלמות ההן ותיטבנה את נרותיהן:

⁸ותאמרנה הכסילות אל החכמות תנה לנו משמנכן כי יכבו נרותינו:

⁹ותענינה החכמות לאמר לא כן פן יחסר לנו ולכן כי אם לכנה אל המוכרים וקנינה לכן:

¹⁰ויהי בעת לכתן לקנות ויבוא החתן והנכנות ללכת באו אתו אל החתנה ותסגר הדלת:

¹¹ואחרי כן באו גם שאר העלמות ותאמרנה אדנינו אדנינו פתח לנו:

¹²ויען ויאמר אמן אמר אני לכן לא ידעתי אתכן:

¹³לכן שקדו כי אינכם יודעים את היום ואת השעה אשר יבא בה בן האדם:

¹⁴כי כמו איש נסע למרחוק אשר קרא אל עבדיו וימסר להם את רכושו:

¹⁵ויתן לזה חמש ככרים ולזה שתים ולזה אחת לכל איש ואיש כפי ערכו וימהר ויסע משם:

¹⁶וילך האיש הלקח חמש ככרים ויסחר בהן ויעש לו חמש ככרים אחרות:

¹⁷וכן הלקח שתים גם הוא הרויח שתים אחרות:

¹⁸אך לקח האחת הלך ויחפר באדמה ויטמן את כסף אדניו:

¹⁹ואחרי ימים רבים בא אדוני העבדים ההם ויעש חשבון עמהם:

²⁰ויגש הלקח חמש הככרים ויבא חמש ככרים אחרות לאמר אדני חמש ככרים מסרת לי הנה חמש ככרים אחרות הרוחתי בהן:

²¹ויאמר אליו אדניו כן העבד הטוב והנאמן כי במעט נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך:

²²ויגש גם לקח הככרים ויאמר אדני ככרים מסרת לי הנה ככרים הרוחתי בהן:

²³ויאמר אליו אדניו היטבת העבד הטוב והנאמן במזער נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך:

²⁴ויגש גם הלקח את הככר האחת ויאמר אדני ידעתיך כי איש קשה אתה קצר באשר לא זרעת וכנס מאשר לא פזרת:

²⁵ואירא ואלך ואטמן את ככרך באדמה ועתה הא לך את אשר לך:

²⁶ויען אדניו ויאמר אליו העבד הרע והעצל אתה ידעת כי קצר אנכי באשר לא זרעתי וכנס מאשר לא פזרתי:

²⁷לכן היה עליך לתת את כספי לשלחנים ואני בבואי הייתי לקח את אשר לי בתרבית:

²⁸על כן שאו ממנו את הככר ותנו אל האיש אשר לו עשר הככרים:

²⁹כי כל איש אשר יש לו ינתן לו ויעדיף והאיש אשר אין לו גם את אשר לו יקח ממנו:

³⁰ואת עבד הבליעל השליכו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים:

³¹והיה כי יבוא בן האדם בכבודו וכל המלאכים הקדשים עמו וישב על כסא כבודו:

³²ונאספו לפניו כל הגוים והפריד בינותם כאשר יפריד הרעה את הכבשים מן העתודים:

³³והציב את הכבשים לימינו ואת העתודים לשמאלו:

³⁴אז יאמר המלך אל הנצבים לימינו באו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם למן הוסד העולם:

³⁵כי רעב הייתי ותאכילני צמא הייתי ותשקוני גר הייתי ותאספוני:

³⁶ערום ותכסוני חולה ותבקרוני במשמר הייתי ותבאו אלי:

³⁷וענו הצדיקים ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב ונכלכלך או צמא ונשקה אותך:

³⁸ומתי ראינוך גר ונאספך או ערם ונכסך:

³⁹ומתי ראינוך חולה או במשמר ונבא אליך:

⁴⁰והמלך יענה ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם מה שעשיתם לאחד מאחי הצעירים האלה לי עשיתם:

⁴¹ואז יאמר גם אל הנצבים לשמאלו לכו מעלי אתם הארורים אל אש עולם המוכנה לשטן ולמלאכיו:

⁴²כי רעב הייתי ולא האכלתם אותי צמא הייתי ולא השקיתם אותי:

⁴³גר הייתי ולא אספתם אותי ערום ולא כסיתם אותי חולה ובמשמר ולא בקרתם אותי:

⁴⁴וענו גם הם ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב או צמא או גר או ערום או חולה או במשמר ולא שרתנוך:

⁴⁵אז יענה אתם לאמר אמן אמר אני לכם מה שלא עשיתם לאחד מן הצעירים האלה גם לי לא עשיתם:

⁴⁶וילכו אלה למעצבת עולם והצדיקים לחיי עולם: