Mateus 26
1ויהי ככלות ישוע לדבר את כל הדברים האלה ויאמר אל תלמידיו:
2אתם ידעתם כי אחרי יומים יהיה הפסח ובן האדם ימסר להצלב:
3ויקהלו הכהנים הגדולים והסופרים וזקני העם אל חצר הכהן הגדול הנקרא קיפא:
4ויועצו יחדו לתפש את ישוע בערמה ולהמיתו:
5ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם:
6ויהי בהיות ישוע בית היני בבית שמעון המצרע:
7ותקרב אליו אשה ובידה פך שמן יקר מאד ותצק על ראשו בהסבו על השלחן:
8ויראו התלמידים ויתרעמו לאמר על מה האבוד הזה:
9כי השמן הזה היה ראוי להמכר במחיר רב ולתתו לעניים:
10וידע ישוע ויאמר אליהם למה תוגו את האשה הלא מעשה טוב עשתה עמדי:
11כי עניים תמיד עמכם ואנכי אינני אתכם תמיד:
12כי אשר שפכה את השמן הזה על גופי לחנט אותי עשתה זאת:
13אמן אמר אני לכם באשר תקרא הבשורה הזאת בכל העולם גם את אשר היא עשתה יספר לזכרון לה:
14וילך אחד משנים העשר הנקרא יהודה איש קריות אל ראשי הכהנים:
15ויאמר מה תתנו לי ואמסרנו בידכם וישקלו לו שלשים כסף:
16ומן העת ההיא בקש תאנה למסר אותו:
17ויהי בראשון לחג המצות ויגשו התלמידים אל ישוע לאמר באי זה מקום תחפץ כי נכין לך לאכל את הפסח:
18ויאמר לכו העירה אל פלני אלמני ואמרתם אליו כה אמר הרב עתי קרובה היא ובביתך אעשה את הפסח עם תלמידי:
19ויעשו התלמידים כאשר צום ישוע ויכינו את הפסח:
20ויהי בערב ויסב עם שנים העשר:
21ובאכלם ויאמר אמן אמר אני לכם כי אחד מכם ימסרני:
22ויתעצבו מאד ויחלו איש ואיש לאמר לו האנכי הוא אדני:
23ויען ויאמר האיש אשר טבל עמי את ידו בקערה הוא ימסרני:
24הן בן האדם הלוך ילך לו ככתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא אם לא נולד:
25ויען יהודה המסר אותו ויאמר רבי האני הוא ויאמר אליו אתה אמרת:
26ובאכלם ויקח ישוע את הלחם ויברך ויבצע ויתן לתלמידים ויאמר קחו ואכלו זה הוא גופי:
27ויקח את הכוס ויברך ויתן להם לאמר שתו ממנה כלכם:
28כי זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים לסליחת חטאים:
29ואני אמר לכם כי מעתה שתה לא אשתה מתנובת הגפן הזאת עד היום ההוא אשר אשתה אתה עמכם חדשה במלכות אבי:
30ויהי אחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים:
31אז אמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן:
32ואחרי קומי אלך לפניכם הגלילה:
33ויען פטרוס ויאמר לו גם כי יכשלו בך כלם אני לעולם לא אכשל:
34ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים:
35ויאמר אליו פטרוס גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כל התלמידים:
36אחרי כן בא אתם ישוע אל חצר הנקרא גת שמני ויאמר אל התלמידים שבו לכם פה עד אשר אלך שמה והתפללתי:
37ויקח אתו את פטרוס ואת שני בני זבדי ויחל להעצב ולמוג:
38ויאמר להם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו עמי:
39וילך מעט האלה ויפל על פניו ויתפלל לאמר אבי אם יוכל להיות תעבר נא מעלי הכוס הזאת אך לא כרצוני כי אם כרצונך:
40ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס הנה לא היה ביכלתכם לשקד עמי שעה אחת:
41שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר הוא רפה:
42ויוסף ללכת לו שנית ויתפלל לאמר אבי אם לא תוכל הכוס הזאת לעבר ממני מבלי שתותי אתה יהי כרצונך:
43ויבא וימצאם גם בפעם הזאת ישנים כי עיניהם היו כבדות:
44ויניחם ויוסף ללכת ויתפלל שלישית באמרו עוד הפעם כדבר הזה:
45ויבא אל התלמידים ויאמר אליהם נומו מעתה ונוחו הנה השעה קרובה ובן האדם נמסר לידי חטאים:
46קומו ונלכה הנה הלך וקרב המסר אותי:
47עודנו מדבר והנה בא יהודה אחד משנים העשר ועמו המון רב ברחבות ובמקלות מאת ראשי הכהנים וזקני העם:
48והמסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא תפשוהו:
49ומיד נגש אל ישוע ויאמר שלום לך רבי וינשק לו:
50ויאמר אליו ישוע רעי על מה באת ויגשו וישלחו את ידיהם בישוע ויתפשו אתו:
51והנה אחד מן האנשים אשר עם ישוע שלח ידו וישלף חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו:
52ויאמר אליו ישוע השב את חרבך אל תערה כי כל אחזי חרב בחרב יאבדו:
53או היחשב לבך כי לא יכלתי לשאל עתה מאת אבי והוא יצוה לי יותר משנים עשר לגיונות של מלאכים:
54ואיככה אפוא ימלאו הכתובים כי כן היה תהיה:
55בשעה ההיא אמר ישוע אל המון העם כעל פריץ יצאתם בחרבות ובמקלות לתפשני ויום יום הייתי ישב ומלמד אצלכם במקדש ולא החזקתם בי:
56וכל זאת היתה למלאת כתבי הנביאים אז עזבוהו התלמידים כלם וינוסו:
57והאנשים אשר תפשו את ישוע הוליכהו אל קיפא הכהן הגדול אשר נקהלו שם הסופרים והזקנים:
58ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול ויבא פנימה וישב לו אצל המשרתים לראות את אחרית הדבר:
59והכהנים הגדולים והסופרים וכל הסנהדרין בקשו עדות שקר בישוע להמיתו ולא מצאו:
60ואף בעמד שם עדי שקר רבים לא מצאו ובאחרונה נגשו שני עדי שקר:
61ויאמרו זה אמר יש ביכלתי להרס את היכל האלהים ולשוב לבנותו בשלשת ימים:
62ויקם הכהן הגדול ויאמר אליו האינך משיב דבר על אשר ענו בך אלה:
63וישוע החריש ויען הכהן הגדול ויאמר לו משביעך אני באלהים חיים שתאמר לנו אם אתה הוא המשיח בן האלהים:
64ויאמר אליו ישוע אתה אמרת אבל אני אמר לכם כי מעתה תראו את בן האדם ישב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים:
65ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר הוא גדף ומה לנו עוד לבקש עדים הנה עתה שמעתם את גדופו:
66מה דעתכם ויענו ויאמרו איש מות הוא:
67וירקו בפניו ויכהו באגרוף ואחרים הכהו על הלחי:
68ויאמרו הנבא לנו המשיח מי הוא המכה אותך:
69ופטרוס ישב מחוץ לבית בחצר ותגש אליו שפחה לאמר גם אתה היית עם ישוע הגלילי:
70ויכחש בפני כלם לאמר לא ידעתי מה את אמרת:
71ויצא אל פתח השער ותרא אותו אחרת ותאמר לאנשים אשר שם גם זה היה עם ישוע הנצרי:
72ויוסף לכחש וישבע לאמר לא ידעתי את האיש:
73וכמעט אחרי כן ויגשו העמדים שם ויאמרו אל פטרוס אמת כי גם אתה מהם כי גם לשונך מגלה אותך:
74ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא ידעתי את האיש ומיד קרא התרנגול:
75ויזכר פטרוס את דבר ישוע אשר אמר אליו לאמר בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים ויצא החוצה וימרר בבכי: