Miqueias 7

¹אללי לי כי הייתי כאספי קיץ כעללת בציר אין אשכול לאכול בכורה אותה נפשי:

²אבד חסיד מן הארץ וישר באדם אין כלם לדמים יארבו איש את אחיהו יצודו חרם:

³על הרע כפים להיטיב השר שאל והשפט בשלום והגדול דבר הות נפשו הוא ויעבתוה:

⁴טובם כחדק ישר ממסוכה יום מצפיך פקדתך באה עתה תהיה מבוכתם:

⁵אל תאמינו ברע אל תבטחו באלוף משכבת חיקך שמר פתחי פיך:

⁶כי בן מנבל אב בת קמה באמה כלה בחמתה איבי איש אנשי ביתו:

⁷ואני ביהוה אצפה אוחילה לאלהי ישעי ישמעני אלהי:

⁸אל תשמחי איבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחשך יהוה אור לי:

⁹זעף יהוה אשא כי חטאתי לו עד אשר יריב ריבי ועשה משפטי יוציאני לאור אראה בצדקתו:

¹⁰ותרא איבתי ותכסה בושה האמרה אלי איו יהוה אלהיך עיני תראינה בה עתה תהיה למרמס כטיט חוצות:

¹¹יום לבנות גדריך יום ההוא ירחק חק:

¹²יום הוא ועדיך יבוא למני אשור וערי מצור ולמני מצור ועד נהר וים מים והר ההר:

¹³והיתה הארץ לשממה על ישביה מפרי מעלליהם:

¹⁴רעה עמך בשבטך צאן נחלתך שכני לבדד יער בתוך כרמל ירעו בשן וגלעד כימי עולם:

¹⁵כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות:

¹⁶יראו גוים ויבשו מכל גבורתם ישימו יד על פה אזניהם תחרשנה:

¹⁷ילחכו עפר כנחש כזחלי ארץ ירגזו ממסגרתיהם אל יהוה אלהינו יפחדו ויראו ממך:

¹⁸מי אל כמוך נשא עון ועבר על פשע לשארית נחלתו לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא:

¹⁹ישוב ירחמנו יכבש עונתינו ותשליך במצלות ים כל חטאותם:

²⁰תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבתינו מימי קדם: