Obadias 1

¹חזון עבדיה כה אמר אדני יהוה לאדום שמועה שמענו מאת יהוה וציר בגוים שלח קומו ונקומה עליה למלחמה:

²הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד:

³זדון לבך השיאך שכני בחגוי סלע מרום שבתו אמר בלבו מי יורדני ארץ:

⁴אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך משם אורידך נאם יהוה:

⁵אם גנבים באו לך אם שודדי לילה איך נדמיתה הלוא יגנבו דים אם בצרים באו לך הלוא ישאירו עללות:

⁶איך נחפשו עשו נבעו מצפניו:

⁷עד הגבול שלחוך כל אנשי בריתך השיאוך יכלו לך אנשי שלמך לחמך ישימו מזור תחתיך אין תבונה בו:

⁸הלוא ביום ההוא נאם יהוה והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו:

⁹וחתו גבוריך תימן למען יכרת איש מהר עשו מקטל:

¹⁰מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ונכרת לעולם:

¹¹ביום עמדך מנגד ביום שבות זרים חילו ונכרים באו שערו ועל ירושלם ידו גורל גם אתה כאחד מהם:

¹²ואל תרא ביום אחיך ביום נכרו ואל תשמח לבני יהודה ביום אבדם ואל תגדל פיך ביום צרה:

¹³אל תבוא בשער עמי ביום אידם אל תרא גם אתה ברעתו ביום אידו ואל תשלחנה בחילו ביום אידו:

¹⁴ואל תעמד על הפרק להכרית את פליטיו ואל תסגר שרידיו ביום צרה:

¹⁵כי קרוב יום יהוה על כל הגוים כאשר עשית יעשה לך גמלך ישוב בראשך:

¹⁶כי כאשר שתיתם על הר קדשי ישתו כל הגוים תמיד ושתו ולעו והיו כלוא היו:

¹⁷ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש וירשו בית יעקב את מורשיהם:

¹⁸והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד לבית עשו כי יהוה דבר:

¹⁹וירשו הנגב את הר עשו והשפלה את פלשתים וירשו את שדה אפרים ואת שדה שמרון ובנימן את הגלעד:

²⁰וגלת החל הזה לבני ישראל אשר כנענים עד צרפת וגלת ירושלם אשר בספרד ירשו את ערי הנגב:

²¹ועלו מושעים בהר ציון לשפט את הר עשו והיתה ליהוה המלוכה: