Oseias 2

¹אמרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רחמה:

²ריבו באמכם ריבו כי היא לא אשתי ואנכי לא אישה ותסר זנוניה מפניה ונאפופיה מבין שדיה:

³פן אפשיטנה ערמה והצגתיה כיום הולדה ושמתיה כמדבר ושתה כארץ ציה והמתיה בצמא:

⁴ואת בניה לא ארחם כי בני זנונים המה:

⁵כי זנתה אמם הבישה הורתם כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נתני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי:

⁶לכן הנני שך את דרכך בסירים וגדרתי את גדרה ונתיבותיה לא תמצא:

⁷ורדפה את מאהביה ולא תשיג אתם ובקשתם ולא תמצא ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה:

⁸והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן והתירוש והיצהר וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל:

⁹לכן אשוב ולקחתי דגני בעתו ותירושי במועדו והצלתי צמרי ופשתי לכסות את ערותה:

¹⁰ועתה אגלה את נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא יצילנה מידי:

¹¹והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה וכל מועדה:

¹²והשמתי גפנה ותאנתה אשר אמרה אתנה המה לי אשר נתנו לי מאהבי ושמתים ליער ואכלתם חית השדה:

¹³ופקדתי עליה את ימי הבעלים אשר תקטיר להם ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה ואתי שכחה נאם יהוה:

¹⁴לכן הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדבר ודברתי על לבה:

¹⁵ונתתי לה את כרמיה משם ואת עמק עכור לפתח תקוה וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלתה מארץ מצרים:

¹⁶והיה ביום ההוא נאם יהוה תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי:

¹⁷והסרתי את שמות הבעלים מפיה ולא יזכרו עוד בשמם:

¹⁸וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חית השדה ועם עוף השמים ורמש האדמה וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן הארץ והשכבתים לבטח:

¹⁹וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים:

²⁰וארשתיך לי באמונה וידעת את יהוה:

²¹והיה ביום ההוא אענה נאם יהוה אענה את השמים והם יענו את הארץ:

²²והארץ תענה את הדגן ואת התירוש ואת היצהר והם יענו את יזרעאל:

²³וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את לא רחמה ואמרתי ללא עמי עמי אתה והוא יאמר אלהי: