Oseias 7

¹כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים ורעות שמרון כי פעלו שקר וגנב יבוא פשט גדוד בחוץ:

²ובל יאמרו ללבבם כל רעתם זכרתי עתה סבבום מעלליהם נגד פני היו:

³ברעתם ישמחו מלך ובכחשיהם שרים:

⁴כלם מנאפים כמו תנור בערה מאפה ישבות מעיר מלוש בצק עד חמצתו:

⁵יום מלכנו החלו שרים חמת מיין משך ידו את לצצים:

⁶כי קרבו כתנור לבם בארבם כל הלילה ישן אפהם בקר הוא בער כאש להבה:

⁷כלם יחמו כתנור ואכלו את שפטיהם כל מלכיהם נפלו אין קרא בהם אלי:

⁸אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עגה בלי הפוכה:

⁹אכלו זרים כחו והוא לא ידע גם שיבה זרקה בו והוא לא ידע:

¹⁰וענה גאון ישראל בפניו ולא שבו אל יהוה אלהיהם ולא בקשהו בכל זאת:

¹¹ויהי אפרים כיונה פותה אין לב מצרים קראו אשור הלכו:

¹²כאשר ילכו אפרוש עליהם רשתי כעוף השמים אורידם איסרם כשמע לעדתם:

¹³אוי להם כי נדדו ממני שד להם כי פשעו בי ואנכי אפדם והמה דברו עלי כזבים:

¹⁴ולא זעקו אלי בלבם כי יילילו על משכבותם על דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי:

¹⁵ואני יסרתי חזקתי זרועתם ואלי יחשבו רע:

¹⁶ישובו לא על היו כקשת רמיה יפלו בחרב שריהם מזעם לשונם זו לעגם בארץ מצרים: