Romanos 4

¹ועתה מה נאמר על אברהם אבינו מה זה השיג לפי הבשר:

²כי אם נצדק אברהם מתוך המעשים לו התהלה אך לא לפני האלהים:

³כי הכתוב מה הוא אמר והאמן אברהם ביהוה ויחשבה לו צדקה:

⁴הנה הפעל לא יחשב לו שכרו על פי החסד כי אם על פי החוב:

⁵אבל לאשר איננו פעל כי אם מאמין במצדיק את הרשע אמונתו תחשב לו לצדקה:

⁶כאשר גם דוד מאשר את האדם אשר האלהים יחשב לו צדקה בלא מעשים באמרו:

⁷אשרי נשוי פשע כסוי חטאה:

⁸אשרי אדם לא יחשב יהוה לו עון:

⁹ועתה האשור הזה העל המילה הוא אם גם על הערלה הלא אמרנו כי לאברהם נחשבה אמונתו לצדקה:

¹⁰ואין נחשבה לו אם בהיותו מהול או בעודנו ערל הן לא בהיותו מהול כי אם בערלתו:

¹¹ואות המילה קבל לחותם צדקת האמונה אשר היתה לו בערלתו להיות לאב לכל המאמינים והם ערלים למען אף להם תחשב הצדקה:

¹²ולהיות לאב גם למולים אך לא לאשר הם נמולים לבד כי אם גם הלכים בעקבות האמונה שהיתה לו לאברהם בעודנו בערלתו:

¹³כי לא על ידי תורה באה ההבטחה לאברהם ולזרעו להיותו ירש העולם כי אם על ידי צדקת האמונה:

¹⁴כי אלו לבני התורה הירשה האמונה לריק תהיה וההבטחה בטלה:

¹⁵כי התורה מביאה קצף כי באשר אין תורה גם אין שם עברה:

¹⁶על כן מתוך אמונה למען לפי חסד למען תחיה ההבטחה קימת לכל זרעו לא לבני התורה לבדם כי גם לבני אמונת אברהם אשר הוא אב לכלנו:

¹⁷ככתוב כי אב המון גוים נתתיך והוא האמין בהביט אל אל המחיה את המתים והקורא את אשר לא היה כמו הוה:

¹⁸באשר אין תקוה קוה ויאמן למען אשר יהיה לאב המון גוים כמו שנאמר כה יהיה זרעך:

¹⁹ולא רפתה אמונתו ולא התבונן אל גופו שכבר נפוג בהיותו כבן מאת שנה ואל בלות רחם שרה:

²⁰ולא חלק לבו בהבטחת האלהים כחסר האמונה כי אם התחזק באמונתו ויתן כבוד לאלהים:

²¹וידע בלבב שלם כי את אשר הבטיח גם יכל לעשותו:

²²על כן גם נחשבה לו לצדקה:

²³ולא לבד למענו כתובה זאת שנחשבה לו:

²⁴כי אם גם למעננו אשר עתידה להחשב לנו המאמינים במי שהעיר את ישוע אדנינו מן המתים:

²⁵אשר נמסר בעבור פשעינו ונעור לבעבור צדקנו: