Zacarias 7
1ויהי בשנת ארבע לדריוש המלך היה דבר יהוה אל זכריה בארבעה לחדש התשעי בכסלו:
2וישלח בית אל שר אצר ורגם מלך ואנשיו לחלות את פני יהוה:
3לאמר אל הכהנים אשר לבית יהוה צבאות ואל הנביאים לאמר האבכה בחדש החמשי הנזר כאשר עשיתי זה כמה שנים:
4ויהי דבר יהוה צבאות אלי לאמר:
5אמר אל כל עם הארץ ואל הכהנים לאמר כי צמתם וספוד בחמישי ובשביעי וזה שבעים שנה הצום צמתני אני:
6וכי תאכלו וכי תשתו הלוא אתם האכלים ואתם השתים:
7הלוא את הדברים אשר קרא יהוה ביד הנביאים הראשנים בהיות ירושלם ישבת ושלוה ועריה סביבתיה והנגב והשפלה ישב:
8ויהי דבר יהוה אל זכריה לאמר:
9כה אמר יהוה צבאות לאמר משפט אמת שפטו וחסד ורחמים עשו איש את אחיו:
10ואלמנה ויתום גר ועני אל תעשקו ורעת איש אחיו אל תחשבו בלבבכם:
11וימאנו להקשיב ויתנו כתף סררת ואזניהם הכבידו משמוע:
12ולבם שמו שמיר משמוע את התורה ואת הדברים אשר שלח יהוה צבאות ברוחו ביד הנביאים הראשנים ויהי קצף גדול מאת יהוה צבאות:
13ויהי כאשר קרא ולא שמעו כן יקראו ולא אשמע אמר יהוה צבאות:
14ואסערם על כל הגוים אשר לא ידעום והארץ נשמה אחריהם מעבר ומשב וישימו ארץ חמדה לשמה: