1 Coríntios 4

¹וּבְכֵן צָרִיךְ שֶׁהַבְּרִיּוֹת יִרְאוּ אוֹתָנוּ כִּמְשָׁרְתֵי הַמָּשִׁיחַ וּכְמֻפְקָדִים עַל סוֹדוֹת אֱלֹהִים.

²וְאוּלָם מִן הַמֻּפְקָדִים נִדְרָשׁ לְהִמָּצֵא נֶאֱמָנִים.

³לְגַבֵּי דִידִי דָּבָר פְּחוּת עֵרֶךְ הוּא לְהִשָּׁפֵט עַל־יְדֵיכֶם אוֹ לְהִשָּׁפֵט בְּיוֹם דִּין אֱנוֹשִׁי. אֲנִי אַף לֹא דָּן אֶת עַצְמִי,

⁴כִּי אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ דָּבָר נֶגֶד עַצְמִי. אֲבָל לֹא בְּכָךְ אֲנִי יוֹצֵא זַכַּאי; הָאָדוֹן הוּא הַשּׁוֹפֵט אוֹתִי.

⁵לָכֵן אַל תִּשְׁפְּטוּ דָּבָר בְּטֶרֶם עֵת, עַד כִּי יָבוֹא הָאָדוֹן אֲשֶׁר גַּם יוֹצִיא לָאוֹר אֶת תַּעֲלוּמוֹת הַחֹשֶׁךְ וְגַם יְגַלֶּה אֶת מַחְשְׁבוֹת הַלֵּב. אָז תִּנָּתֵן הַתְּהִלָּה לְכָל אִישׁ מֵאֵת הָאֱלֹהִים.

⁶אַחַי, הֲסִבּוֹתִי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה עַל עַצְמִי וְעַל אַפּוֹלוֹס בִּשְׁבִילְכֶם, לְמַעַן תִּלְמְדוּ מֵהַדֻּגְמָה הַנּוֹגַעַת לָנוּ שֶׁלֹּא לַחֲרֹג מִן הַכָּתוּב, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְנַשֵֹא אִישׁ עַל רֵעֵהוּ בִּשְׁמוֹ שֶׁל אַחֵר;

⁷שֶׁכֵּן מִי מַקְנֶה לְךָ יִחוּד? וּמַה יֵּשׁ לְךָ שֶׁלֹּא קִבַּלְתָּ? וְאִם אָמְנָם קִבַּלְתָּ, מַדּוּעַ תִּתְגָּאֶה כְּאִלּוּ שֶׁלֹּא קִבַּלְתָּ?

⁸אַתֶּם כְּבָר שְׂבֵעִים! אַתֶּם כְּבָר עֲשִׁירִים! בִּלְעָדֵינוּ אַתֶּם מוֹלְכִים! הַלְוַאי שֶׁמְּלַכְתֶּם בֶּאֱמֶת כְּדֵי שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ נִמְלֹךְ אִתְּכֶם.

⁹אֲשֶׁר לָנוּ הַשְּׁלִיחִים, אֲנִי סָבוּר שֶׁאֱלֹהִים הִצִּיב אוֹתָנוּ אַחֲרוֹנִים, כְּנִדּוֹנִים לְמָוֶת; כִּי הָיִינוּ לְמַחֲזֶה לָעוֹלָם, הֵן לְמַלְאָכִים הֵן לִבְנֵי אָדָם.

¹⁰אָנוּ כְּסִילִים בִּגְלַל הַמָּשִׁיחַ, אַךְ אַתֶּם חֲכָמִים בַּמָּשִׁיחַ! אֲנַחְנוּ חַלָּשִׁים, אַךְ אַתֶּם חֲזָקִים! אַתֶּם נִכְבָּדִים, אַךְ אֲנַחְנוּ נִקְלִים!

¹¹עַד עֶצֶם הַשָּׁעָה הַזֹּאת אֲנַחְנוּ רְעֵבִים וּצְמֵאִים, עֲרֻמִּים וּמֻכִּים וְנָדִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם,

¹²וִיגֵעִים בַּעֲמַל יָדֵינוּ. מְגַדְּפִים אוֹתָנוּ - אֲנַחְנוּ מְבָרְכִים; רוֹדְפִים אוֹתָנוּ - אֲנַחְנוּ נוֹשְׂאִים זֹאת;

¹³מְחָרְפִים אוֹתָנוּ, אַךְ בְּפִינוּ מִלּוֹת עִדּוּד; כִּסְחִי הָעוֹלָם הָיִינוּ, מְאוּסִים לַכֹּל עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

¹⁴לֹא כְּדֵי לְבַיֵּשׁ אֶתְכֶם אֲנִי כּוֹתֵב אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֶלָּא לְהַזְהִיר אֶתְכֶם כִּילָדַי הָאֲהוּבִים.

¹⁵הֲלֹא גַּם אִם יֵשׁ לָכֶם עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים מְחַנְּכִים בַּמָּשִׁיחַ, אֵין לָכֶם אָבוֹת רַבִּים; כִּי אֲנִי, עַל־יְדֵי הַבְּשׂוֹרָה, הוֹלַדְתִּי אֶתְכֶם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ.

¹⁶לָכֵן אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם לְהִתְנַהֵג כָּמוֹנִי.

¹⁷מִשּׁוּם כָּךְ שָׁלַחְתִּי אֲלֵיכֶם אֶת טִימוֹתֵיאוֹס בְּנִי הָאָהוּב וְהַנֶּאֱמָן בָּאָדוֹן. הוּא יַזְכִּיר לָכֶם אֶת דְּרָכַי בַּמָּשִׁיחַ, כְּפִי שֶׁאֲנִי מְלַמֵּד בְּכָל קְהִלָּה וּקְהִלָּה בְּכָל מָקוֹם.

¹⁸יֵשׁ אֲשֶׁר הֵחֵלּוּ לְהִתְנַשֵֹא וּלְהִתְנַהֵג כְּאִלּוּ לֹא אָבוֹא אֲלֵיכֶם.

¹⁹אוּלָם אֲנִי אָבוֹא אֲלֵיכֶם בְּקָרוֹב, אִם יִרְצֶה הָאָדוֹן, וְאֶרְאֶה לֹא אֶת דִּבּוּרָם שֶׁל הַמִּתְנַשְֹאִים, אֶלָּא אֶת כֹּחָם;

²⁰שֶׁכֵּן מַלְכוּת הָאֱלֹהִים אֵינָהּ בְּדִבּוּר כִּי אִם בְּכֹחַ הַפֹּעַל.

²¹מָה אַתֶּם רוֹצִים? שֶׁאָבוֹא אֲלֵיכֶם בְּשֵׁבֶט מוּסָר, אוֹ בְּאַהֲבָה וְעַנְוַת רוּחַ?