1 Coríntios 6
1הַאִם מֵעֵז אִישׁ מִכֶּם, שֶׁיֵּשׁ לוֹ דָּבָר נֶגֶד רֵעֵהוּ, לְהָבִיא אֶת מִשְׁפָּטוֹ לִפְנֵי הָרְשָׁעִים וְלֹא לִפְנֵי הַקְּדוֹשִׁים?
2הַאִם אֵינְכֶם יוֹדְעִים שֶׁהַקְּדוֹשִׁים יִשְׁפְּטוּ אֶת הָעוֹלָם? וְאִם אֶת הָעוֹלָם תִּשְׁפְּטוּ, כֵּיצַד אֵינְכֶם מְסֻגָּלִים לִשְׁפֹּט בָּעִנְיָנִים הַפְּעוּטִים בְּיוֹתֵר?
3הַאִם אֵינְכֶם יוֹדְעִים שֶׁאֲנַחְנוּ נִשְׁפֹּט מַלְאָכִים? כָּל שֶׁכֵּן דְּבָרִים הַשַּׁיָּכִים לְחַיֵּי יוֹם יוֹם!
4וְהִנֵּה כְּשֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיכֶם עִנְיָנִים שֶׁל חַיֵּי יוֹם יוֹם, דַּוְקָא אֶת הַנִּקְלִים בְּעֵינֵי הַקְּהִלָּה אַתֶּם מוֹשִׁיבִים לְשׁוֹפְטִים.
5אֲנִי אוֹמֵר זֹאת לְבָשְׁתְּכֶם. וְכִי אֵין בָּכֶם שׁוּם חָכָם שֶׁיָּכוֹל לִשְׁפֹּט בֵּין אִישׁ לְאָחִיו?
6בִּמְקוֹם זֹאת אָח נִשְׁפָּט עִם אָחִיו, וְזֹאת לִפְנֵי בִּלְתִּי מַאֲמִינִים!
7בִּכְלָל, בְּעֶצֶם הָעֻבְדָּה שֶׁאַתֶּם תּוֹבְעִים זֶה אֶת זֶה לְמִשְׁפָּט, כְּבָר הִפְסַדְתֶּם. מַדּוּעַ לֹא תְּבַכְּרוּ לִהְיוֹת מְקֻפָּחִים? מַדּוּעַ לֹא תְּבַכְּרוּ לִהְיוֹת נֶעֱשָׁקִים?
8וְאוּלָם אַתֶּם בְּעַצְמְכֶם עוֹשִׂים עָוֶל וְעוֹשְׁקִים, וְלַאֲחֵיכֶם אַתֶּם עוֹשִׂים זֹאת!
9אוֹ שֶׁמָּא אֵינְכֶם יוֹדְעִים כִּי עוֹשֵׂי עָוֶל לֹא יִירְשׁוּ אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים? אַל תִּטְעוּ; לֹא זוֹנִים וְלֹא עוֹבְדֵי אֱלִילִים, לֹא מְנָאֲפִים וְלֹא עוֹשֵׂי זִמָּה וְלֹא יוֹדְעֵי מִשְׁכַּב זָכָר,
10לֹא גַּנָּבִים וְלֹא חַמְדָנִים, לֹא סוֹבְאִים וְלֹא מְגַדְּפִים וְלֹא חוֹמְסִים יִירְשׁוּ אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים.
11וְכָאֵלֶּה הָיוּ כַּמָּה מִכֶּם, אֲבָל אַתֶּם רֻחַצְתֶּם, אַתֶּם קֻדַּשְׁתֶּם, אַתֶּם הֻצְדַּקְתֶּם בְּשֵׁם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וּבְרוּחַ אֱלֹהֵינוּ.
12הַכֹּל מֻתָּר לִי, אֲבָל לֹא הַכֹּל מוֹעִיל. הַכֹּל מֻתָּר לִי, אַךְ לֹא אֶשְׁתַּעְבֵּד לְשׁוּם דָּבָר.
13הַמַּאֲכָל הוּא בִּשְׁבִיל הַכֶּרֶס וְהַכֶּרֶס בִּשְׁבִיל הַמַּאֲכָל, וֵאלֹהִים יְכַלֶּה גַּם אֶת זֶה וְגַם אֶת זֶה. אֲבָל הַגּוּף אֵינוֹ בִּשְׁבִיל הַזְּנוּת, אֶלָּא בִּשְׁבִיל הָאָדוֹן, וְהָאָדוֹן בִּשְׁבִיל הַגּוּף.
14וֵאלֹהִים הֵקִים לִתְחִיָּה אֶת אֲדוֹנֵנוּ וּבִגְבוּרָתוֹ יָקִים גַּם אוֹתָנוּ.
15הַאִם אֵינְכֶם יוֹדְעִים שֶׁגּוּפֵיכֶם הֵם אֵיבְרֵי הַמָּשִׁיחַ? לְפִיכָךְ, הַאִם אֶקַּח אֶת אֵיבְרֵי הַמָּשִׁיחַ וְאֶעֱשֶׂה אוֹתָם לְאֵיבְרֵי זוֹנָה? חַס וְחָלִילָה!
16הַאֵינְכֶם יוֹדְעִים כִּי הַדָּבֵק בְּזוֹנָה נִהְיֶה עִמָּהּ לְגוּף אֶחָד? שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר: "וְהָיוּ שְׁנֵיהֶם לְבָשָׂר אֶחָד."
17אֲבָל הַדָּבֵק בָּאָדוֹן, רוּחַ אַחַת הוּא אִתּוֹ.
18הִתְרַחֲקוּ מִן הַזְּנוּת. כָּל חֵטְא שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה הוּא מִחוּץ לְגוּפוֹ, אֲבָל הַזּוֹנֶה חוֹטֵא לְגוּפוֹ שֶׁלּוֹ.
19הַאִם אֵינְכֶם יוֹדְעִים כִּי גּוּפְכֶם הוּא הֵיכָל שֶׁל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַשּׁוֹכֶנֶת בְּתוֹכְכֶם, אֲשֶׁר קִבַּלְתֶּם אוֹתָהּ מֵאֵת אֱלֹהִים, וְכִי אֵינְכֶם שַׁיָּכִים לְעַצְמְכֶם?
20הֲלֹא בִּמְחִיר נִקְנֵיתֶם, לָכֵן כַּבְּדוּ אֶת אֱלֹהִים בְּגוּפְכֶם.