2 Coríntios 10
1אֲנִי עַצְמִי, שָׁאוּל, מַפְצִיר בָּכֶם בְּנֹעַם הַמָּשִׁיחַ וּבְעַנְוָתוֹ - אֲנִי אֲשֶׁר בְּעָמְדִי לִפְנֵיכֶם חָלוּשׁ אָנֹכִי, אַךְ בְּהֵעָדְרִי מִפְּנֵיכֶם נוֹעָז אֲנִי כְּלַפֵּיכֶם.
2מְבַקֵּשׁ אֲנִי שֶׁבִּהְיוֹתִי אֶצְלְכֶם לֹא אֶצְטָרֵךְ לִנְהֹג בְּעֹז, בְּאוֹתוֹ בִּטָּחוֹן שֶׁאֲנִי מִתְכַּוֵּן לָצֵאת בּוֹ נֶגֶד כַּמָּה אֲנָשִׁים הַחוֹשְׁבִים אוֹתָנוּ לְמִתְנַהֲגִים עַל־פִּי מַחֲשֶׁבֶת בָּשָׂר וָדָם.
3אָמְנָם חַיִּים אָנוּ כְּבָשָׂר וָדָם, אַךְ אֵין אָנוּ נִלְחָמִים כְּדֶרֶךְ בָּשָׂר וָדָם;
4שֶׁכֵּן כְּלֵי מִלְחַמְתֵּנוּ עָצְמָתָם אֵינָהּ מִבָּשָׂר וָדָם, אֶלָּא עָצְמַת אֱלֹהִים בָּהֶם לַהֲרֹס מִבְצָרִים.
5אֲנַחְנוּ מְמוֹטְטִים תַּחְבּוּלוֹת וְכָל דָּבָר רָם שֶׁמִּתְנַשֵֹא נֶגֶד דַּעַת אֱלֹהִים, וּמַכְנִיעִים כָּל מַחֲשָׁבָה לְשֵׁם צִיּוּת לַמָּשִׁיחַ,
6וּמוּכָנִים לְהַעֲנִישׁ עַל כָּל הֲפָרַת מִשְׁמַעַת, כַּאֲשֶׁר תֻּשְׁלַם מִשְׁמַעְתְּכֶם אַתֶּם.
7לְפִי מַרְאֶה חִיצוֹנִי בּוֹחֲנִים אַתֶּם אֶת הַדְּבָרִים! אִם מִישֶׁהוּ בָּטוּחַ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא שַׁיָּךְ לַמָּשִׁיחַ, יַחֲזֹר נָא וְיִתֵּן דַּעְתּוֹ עַל זֹאת: כְּשֵׁם שֶׁהוּא שַׁיָּךְ לַמָּשִׁיחַ, כֵּן גַּם אֲנַחְנוּ.
8וְגַם אִם אֶתְגָּאֶה קְצָת יוֹתֵר מִדַּי בַּסַּמְכוּת אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ הָאָדוֹן לִבְנוֹת וְלֹא לַהֲרֹס, לֹא אֵבוֹשׁ.
9אֵין כַּוָּנָתִי לְהֵרָאוֹת כִּמְאַיֵּם עֲלֵיכֶם בְּאִגְּרוֹת.
10יֵשׁ אוֹמְרִים: "אִגְּרוֹתָיו אָמְנָם מַרְשִׁימוֹת וְתַקִּיפוֹת, אַךְ בְּעָמְדוֹ לְפָנֵינוּ בְּגוּפוֹ הֲרֵיהוּ חַלָּשׁ וּדְבָרוֹ חֲסַר־עֵרֶךְ."
11הָאוֹמֵר כָּךְ יֵדַע נָא אֶת זֹאת: כְּדֶרֶךְ שֶׁאֲנַחְנוּ בְּאֹמֶר עַל־יְדֵי אִגְּרוֹת בְּעֵת הֵעָדְרֵנוּ, כֵּן אֲנַחְנוּ גַּם בְּמַעֲשֶׂה בְּעֵת נוֹכְחוּתֵנוּ.
12אֵין אָנוּ מְעִזִּים לִכְלֹל עַצְמֵנוּ עִם כַּמָּה מֵאוֹתָם אֲנָשִׁים הַמְשַׁבְּחִים אֶת עַצְמָם, גַּם לֹא נָעֵז לְהַשְׁווֹת עַצְמֵנוּ אֲלֵיהֶם. הַלָּלוּ מוֹדְדִים אֶת עַצְמָם כְּשֶׁהֵם מְשַׁמְּשִׁים קְנֵי מִדָּה לְעַצְמָם וּמַשְׁוִים אֶת עַצְמָם לְעַצְמָם, וְאֵינָם אֶלָּא חַסְרֵי בִּינָה.
13אֲנַחְנוּ לֹא נִתְגָּאֶה יוֹתֵר מִן הַמִּדָּה, אֶלָּא בַּמִּדָּה הַהוֹלֶמֶת אֶת הַתְּחוּם שֶׁהִקְצָה לָנוּ אֱלֹהִים, תְּחוּם הַמַּגִּיעַ גַּם עָדֵיכֶם.
14אֵין אָנוּ מַסִּיגִים גְּבוּל, כְּאִלּוּ לֹא הִגַּעְנוּ עָדֵיכֶם; שֶׁהֲרֵי גַּם אֲלֵיכֶם הִגַּעְנוּ עִם בְּשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ.
15אֵין גַּאֲוָתֵנוּ חוֹרֶגֶת מִן הַמִּדָּה בְּאֹפֶן שֶׁנִּתְגָּאֶה בַּעֲמָלָם שֶׁל אֲחֵרִים. אֲבָל מְקַוִּים אָנוּ כִּי בִּגְדֹל אֱמוּנַתְכֶם נִגְדַּל בְּקִרְבְּכֶם בִּמְלוֹא הַמִּדָּה הַנְּתוּנָה לָנוּ,
16עַד כְּדֵי לְבַשֵֹר אֶת הַבְּשׂוֹרָה בִּמְקוֹמוֹת אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לֶאֱזוֹרְכֶם, וְלֹא נִתְגָּאֶה בְּמַה שֶּׁכְּבָר נַעֲשָׂה בִּתְחוּמָם שֶׁל אֲחֵרִים.
17"הַמִּתְהַלֵּל יִתְהַלֵּל בַּיהוה";
18כִּי לֹא הַמְשַׁבֵּחַ אֶת עַצְמוֹ מְהֵימָן, אֶלָּא מִי שֶׁיהוה מְשַׁבְּחוֹ.