2 Coríntios 12

¹אֲנִי נֶאֱלָץ לְהִתְגָּאוֹת; אָמְנָם אֵין בָּזֶה מוֹעִיל, אַךְ אֶפְנֶה לְחֶזְיוֹנוֹת וּלְהִתְגַּלֻּיּוֹת אֲשֶׁר מֵאֵת הָאָדוֹן.

²אֲנִי מַכִּיר אִישׁ בַּמָּשִׁיחַ, אֲשֶׁר לִפְנֵי אַרְבַּע־עֶשְׂרֵה שָׁנִים נִלְקַח אֶל הָרָקִיעַ הַשְּׁלִישִׁי; אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אִם בְּגוּפוֹ אוֹ מִחוּץ לְגוּפוֹ, הָאֱלֹהִים יוֹדֵעַ.

³אֲנִי מַכִּיר אִישׁ כָּזֶה - אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אִם בְּגוּפוֹ אוֹ מִחוּץ לְגוּפוֹ, הָאֱלֹהִים יוֹדֵעַ -

⁴אֲשֶׁר נִלְקַח אֶל גַּן עֵדֶן וְשָׁמַע מִלִּים שֶׁאֵין לְבַטְּאָן, שֶׁאָסוּר לְאָדָם לְמַלְּלָן.

⁵בְּאִישׁ כָּזֶה אֶתְגָּאֶה, אַךְ בִּי עַצְמִי לֹא אֶתְגָּאֶה, זוּלָתִי בְּחֻלְשׁוֹתַי.

⁶גַּם אִם אֶרְצֶה לְהִתְגָּאוֹת לֹא אֶהְיֶה בְּחֶזְקַת כְּסִיל, שֶׁכֵּן אֲדַבֵּר אֱמֶת. אֲבָל נִמְנָע אֲנִי, פֶּן יַחְשְׁבוּנִי לְיוֹתֵר מִמַּה שֶּׁרוֹאִים בִּי אוֹ שׁוֹמְעִים מִמֶּנִּי.

⁷וּכְדֵי שֶׁלֹּא אֶתְנַשֵֹא בִּגְלַל הַהִתְגַּלֻּיּוֹת הַנַּעֲלוֹת, נִתַּן לִי קוֹץ בִּבְשָׂרִי - מַלְאָכוֹ שֶׁל הַשָֹטָן - לְהַכּוֹתֵנִי כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶתְנַשֵֹא.

⁸עַל זֹאת הִתְחַנַּנְתִּי שָׁלֹשׁ פְּעָמִים אֶל הָאָדוֹן לַהֲסִירוֹ מִמֶּנִּי.

⁹אַךְ הוּא אָמַר לִי: "דַּי לְךָ חַסְדִּי, כִּי בַּחֻלְשָׁה תֻּשְׁלַם גְּבוּרָתִי." עַל כֵּן בְּשִׂמְחָה רַבָּה אֶתְגָּאֶה בְּחֻלְשׁוֹתַי, כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה עָלַי גְּבוּרַת הַמָּשִׁיחַ.

¹⁰מִשּׁוּם כָּךְ מְרֻצֶּה אֲנִי בְּחֻלְשׁוֹת, בַּחֲרָפוֹת, בִּמְצוּקוֹת מַחְסוֹר, בִּרְדִיפוֹת וּבְצָרוֹת הַבָּאוֹת עָלַי לְמַעַן הַמָּשִׁיחַ; כִּי כַּאֲשֶׁר אֲנִי חַלָּשׁ, דַּוְקָא אָז חָזָק אֲנִי.

¹¹כְּסִיל נִהְיֵיתִי! אַתֶּם אִלַּצְתֶּם אוֹתִי. הֵן מִן הָרָאוּי הָיָה שֶׁאֲקַבֵּל אֶת שִׁבְחִי מִכֶּם, כִּי אֵינֶנִּי נוֹפֵל בְּשׁוּם דָּבָר מִן הַשְּׁלִיחִים הַמְעֻלִּים, אַף שֶׁכְּאַיִן וּכְאֶפֶס אָנֹכִי.

¹²הֲרֵי אוֹתוֹת הַהֶכֵּר שֶׁל הַשָּׁלִיחַ נַעֲשׂוּ בְּקִרְבְּכֶם בִּמְלוֹא סַבְלָנוּת, בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים וּבִגְבוּרוֹת.

¹³וּבְמַה נִּגְרַעְתֶּם לְעֻמַּת שְׁאָר הַקְּהִלּוֹת, זוּלָתִי בָּזֶה שֶׁאֲנִי עַצְמִי לֹא הָיִיתִי לָכֶם לְמַעֲמָסָה? סִלְחוּ נָא לִי אֶת הָעָוֶל הַזֶּה!

¹⁴הֲרֵינִי מוּכָן לָבוֹא אֲלֵיכֶם פַּעַם שְׁלִישִׁית; וְלֹא אֶהְיֶה לְטֹרַח עֲלֵיכֶם, שֶׁכֵּן אֵינֶנִּי מְבַקֵּשׁ אֶת אֲשֶׁר לָכֶם, אֶלָּא אֶתְכֶם. הֲלֹא הַבָּנִים אֵינָם חַיָּבִים לֶאֱצֹר אוֹצָרוֹת לְהוֹרֵיהֶם, אֶלָּא הַהוֹרִים לִבְנֵיהֶם.

¹⁵וַאֲנִי בְּשִׂמְחָה אֶתֵּן גַּם אֶת מַה שֶּׁיֵּשׁ לִי וְגַם אֶת עַצְמִי לְמַעַן נַפְשׁוֹתֵיכֶם. אִם אֲנִי אוֹהֵב אֶתְכֶם בְּמִדָּה יְתֵרָה, הֲתֹאהֲבוּ אוֹתִי בְּמִדָּה פְּחוּתָה?

¹⁶כֵּן, אֲנִי לֹא הָיִיתִי לְמַעֲמָסָה עֲלֵיכֶם, אַךְ הוֹאִיל וַאֲנִי אִישׁ עַרְמוּמִי לָכַדְתִּי אֶתְכֶם בְּעָרְמָה!

¹⁷הַגִּידוּ לִי, הַאִם הוֹנֵיתִי אֶתְכֶם עַל־יְדֵי אִישׁ מֵהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי אֲלֵיכֶם?

¹⁸בִּקַּשְׁתִּי מִטִּיטוֹס וְשָׁלַחְתִּי אִתּוֹ אֶת הָאָח. הַאִם טִיטוֹס הוֹנָה אֶתְכֶם? הַאִם לֹא הִתְהַלַּכְנוּ לְפִי אוֹתָהּ רוּחַ? הַאִם לֹא בְּאוֹתָהּ דֶּרֶךְ?

¹⁹זֶה מִכְּבָר סְבוּרִים אַתֶּם שֶׁאֲנַחְנוּ מְגִנִּים עַל עַצְמֵנוּ לִפְנֵיכֶם. וּבְכֵן לִפְנֵי אֱלֹהִים, בַּמָּשִׁיחַ, אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים; וְהַכֹּל, חֲבִיבַי, כְּדֵי שֶׁתִּבָּנוּ.

²⁰חוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁבְּבוֹאִי לֹא אֶמְצָא אֶתְכֶם כִּלְבָבִי, וְאַתֶּם לֹא תִּמְצְאוּנִי כִּלְבַבְכֶם; שֶׁמָּא אֶמְצָא מְרִיבָה, קִנְאָה, רֹגֶז, תַּחֲרוּת, דִּבָּה רָעָה, רְכִילוּת, יְהִירוּת וְאַנְדְּרָלָמוּסְיָה.

²¹וְשֶׁמָּא בְּשׁוּבִי אֲלֵיכֶם יַשְׁפִּילֵנִי אֱלֹהַי אֶצְלְכֶם, וְאֶתְאַבֵּל עַל רַבִּים אֲשֶׁר חָטְאוּ כְּבָר וְלֹא חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה עַל הַטֻּמְאָה וְהַזְּנוּת וְהַזִּמָּה שֶׁעָשׂוּ.