2 Coríntios 2
1גָּמַרְתִּי אֹמֶר בְּלִבִּי שֶׁלֹּא אָבוֹא עוֹד לְצַעֵר אֶתְכֶם;
2שֶׁהֲרֵי אִם אֲצַעֵר אֶתְכֶם, מִי יְשַׂמַּח אוֹתִי מִלְּבַד מִי שֶׁגָּרַמְתִּי לוֹ צַעַר?
3כָּתַבְתִּי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה כְּדֵי שֶׁבְּבוֹאִי לֹא יְצַעֲרוּנִי אֵלֶּה אֲשֶׁר צָרִיךְ הָיִיתִי לִשְׂמֹחַ בָּהֶם, וּבוֹטֵחַ אֲנִי בְּכֻלְּכֶם שֶׁשִֹמְחָתִי הִיא שִׂמְחַת כֻּלְּכֶם.
4כָּתַבְתִּי לָכֶם מִתּוֹךְ מְצוּקָה רַבָּה וְעָגְמַת לֵב וּבִדְמָעוֹת רַבּוֹת, לֹא כְּדֵי לְצַעֵר אֶתְכֶם, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁתֵּדְעוּ מָה רַבָּה אַהֲבָתִי אֲלֵיכֶם.
5וְאִם מִישֶׁהוּ גָּרַם צַעַר, הֲרֵי לֹא אוֹתִי צִעֵר, אֶלָּא אֶת כֻּלְּכֶם - לְפָחוֹת בְּמִדַּת מָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַגְזִים.
6דַּי לוֹ לְאִישׁ כָּזֶה הַתּוֹכֵחָה הַזֹּאת מֵאֵת הָרַבִּים.
7וּבְכֵן, לְהֶפֶךְ, עָדִיף שֶׁתִּסְלְחוּ לוֹ וּתְנַחֲמוּהוּ, לְמַעַן לֹא יִתְמוֹטֵט הָאִישׁ מֵרֹב צַעַר.
8עַל כֵּן אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם שֶׁתּוֹכִיחוּ לוֹ אֶת אַהֲבַתְכֶם.
9לְשֵׁם כָּךְ גַּם כָּתַבְתִּי, לְהִוָּכַח אִם מְצַיְּתִים אַתֶּם בְּכָל הַדְּבָרִים.
10וְאִישׁ אֲשֶׁר תִּסְלְחוּ לוֹ עַל אֵיזֶה דָּבָר, גַּם אֲנִי אֶסְלַח לוֹ; כִּי גַּם מַה שֶּׁאֲנִי סָלַחְתִּי, אִם סָלַחְתִּי עַל דְּבַר מָה, הֲרֵי סָלַחְתִּי לְמַעַנְכֶם לְנֹכַח הַמָּשִׁיחַ,
11כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲרִים עָלֵינוּ הַשָֹטָן, שֶׁכֵּן מְזִמּוֹתָיו לֹא נֶעֶלְמוּ מֵאִתָּנוּ.
12כַּאֲשֶׁר בָּאתִי לִטְרוֹאַס לְבַשֵֹר אֶת בְּשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ גַּם נִפְתַּח לִי פֶּתַח מִטַּעַם הָאָדוֹן,
13אַךְ לֹא הָיָה מָנוֹחַ לְרוּחִי מִפְּנֵי שֶׁלֹּא מָצָאתִי אֶת טִיטוֹס אָחִי. אָז נִפְרַדְתִּי מֵהֶם וְיָצָאתִי אֶל מָקֵדוֹנְיָה.
14אֲבָל תּוֹדָה לֵאלֹהִים הַמּוֹבִיל אוֹתָנוּ בְּמַסַּע נִצָּחוֹן בַּמָּשִׁיחַ וּמֵפִיץ עַל־יָדֵינוּ אֶת נִיחוֹחַ דַּעַת אֱלֹהִים בְּכָל מָקוֹם.
15הֲלֹא נִיחוֹחַ הַמָּשִׁיחַ אֲנַחְנוּ לֵאלֹהִים, בְּקֶרֶב הַנּוֹשָׁעִים וּבְקֶרֶב הָאוֹבְדִים;
16לָאַחֲרוֹנִים רֵיחַ שֶׁל מָוֶת אֱלֵי מָוֶת, לָרִאשׁוֹנִים רֵיחַ שֶׁל חַיִּים אֱלֵי חַיִּים. וּמִי הָרָאוּי לְכָךְ?
17הֲרֵי אֵין אָנוּ כְּמוֹ הָרַבִּים הָעוֹשִׂים מִסְחָר בִּדְבַר אֱלֹהִים, אֶלָּא לְנֶגֶד עֵינֵי אֱלֹהִים, בְּיֹשֶׁר לֵב וּמִטַּעַם אֱלֹהִים, בַּמָּשִׁיחַ אָנוּ מְדַבְּרִים.