2 Coríntios 8

¹וְעַתָּה, אַחַי, נְסַפֵּר לָכֶם עַל חֶסֶד אֱלֹהִים שֶׁהָאֳצַל בִּקְהִלּוֹת מָקֵדוֹנְיָה:

²פְּעָמִים רַבּוֹת עָמְדוּ בְּמִבְחַן הַצָּרוֹת, וּמִתּוֹךְ שִׁפְעַת שִׂמְחָתָם וְעֹמֶק עֲנִיּוּתָם גָּאָה עֹשֶׁר נְדִיבוּתָם.

³הֲרֵינִי מֵעִיד כִּי נִדְּבוּ כְּפִי יְכָלְתָּם, וְיוֹתֵר מִכְּפִי יְכָלְתָּם,

⁴וּבְהַפְצָרוֹת רַבּוֹת בִּקְשׁוּ מֵאִתָּנוּ אֶת הַזְּכוּת לְהִשְׁתַּתֵּף בָּעֶזְרָה לַקְּדוֹשִׁים.

⁵וְלֹא כְּפִי שֶׁצִּפִּינוּ, אֶלָּא קֹדֶם הִקְדִּישׁוּ אֶת עַצְמָם לָאָדוֹן וְאַחַר כָּךְ לָנוּ, כִּרְצוֹן אֱלֹהִים.

⁶עַל כֵּן בִּקַּשְׁנוּ מִטִּיטוֹס, כִּי כְּשֵׁם שֶׁהִקְדִּים וְהִתְחִיל, כֵּן גַּם יַשְׁלִים בְּקִרְבְּכֶם אֶת מַעֲשֵׂה הַחֶסֶד הַזֶּה.

⁷וּכְשֵׁם שֶׁאַתֶּם שׁוֹפְעִים בַּכֹּל - בֶּאֱמוּנָה, בְּהַטָּפָה, בְּדַעַת, בְּכָל שְׁקִידָה, וּבָאַהֲבָה אֲשֶׁר עוֹרַרְנוּ בָּכֶם - שִׁפְעוּ גַּם בַּחֶסֶד הַזֶּה.

⁸אֵינֶנִּי מְדַבֵּר בְּדֶרֶךְ שֶׁל פְּקֻדָּה, אֶלָּא שֶׁעַל־יְדֵי חָרִיצוּתָם שֶׁל אֲחֵרִים אֲנִי בּוֹחֵן גַּם אֶת אֲמִתּוּת אַהֲבַתְכֶם.

⁹הֵן יוֹדְעִים אַתֶּם אֶת מַעֲשֵׂה הַחֶסֶד שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁבִּהְיוֹתוֹ עָשִׁיר נַעֲשָׂה עָנִי לְמַעַנְכֶם, כְּדֵי שֶׁתַּעֲשִׁירוּ אַתֶּם עַל־יְדֵי עֲנִיּוּתוֹ.

¹⁰מְחַוֶּה אֲנִי אֶת דַּעְתִּי בְּעִנְיָן זֶה, שֶׁכֵּן הַדָּבָר יוֹעִיל לָכֶם, אַתֶּם אֲשֶׁר לִפְנֵי שָׁנָה הִקְדַּמְתֶּם וְהִתְחַלְתֶּם לֹא רַק לַעֲשׂוֹת אֶלָּא גַּם לִרְצוֹת.

¹¹אֲבָל כָּעֵת הַשְׁלִימוּ גַּם אֶת הַמַּעֲשֶׂה, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה הַשְׁלָמַת הַמַּעֲשֶׂה מִתּוֹךְ מַה שֶּׁמַּשֶֹגֶת יֶדְכֶם, כְּפִי שֶׁהָיְתָה הַנְּכוֹנוּת לִרְצוֹת;

¹²שֶׁהֲרֵי אִם קַיֶּמֶת הַנְּכוֹנוּת, רְצוּיָה הִיא לְפִי מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּיַד אִישׁ, לֹא לְפִי מַה שֶּׁאֵין בְּיָדוֹ.

¹³אֵין זֶה כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה לַאֲחֵרִים רְוָחָה וְלָכֶם מַחְסוֹר, אֶלָּא לְשֵׁם הַשִּׁוְיוֹן.

¹⁴כָּעֵת הַשֶּׁפַע שֶׁלָּכֶם יְמַלֵּא אֶת מַחְסוֹרָם, כְּדֵי שֶׁבְּעֵת הַצֹּרֶךְ יְמַלֵּא הַשֶּׁפַע שֶׁלָּהֶם אֶת מַחְסוֹרְכֶם אַתֶּם, וְכָךְ יְקֻיַּם הַשִּׁוְיוֹן,

¹⁵כְּפִי שֶׁכָּתוּב: "וְלֹא הֶעְדִּיף הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט לֹא הֶחְסִיר."

¹⁶תּוֹדָה לֵאלֹהִים הַנּוֹתֵן בְּלֵב טִיטוֹס אֶת אוֹתָהּ חָרִיצוּת לְמַעַנְכֶם;

¹⁷כִּי אָכֵן שָׁמַע לַבַּקָּשָׁה וּמִתּוֹךְ חָרִיצוּתוֹ הַיְתֵרָה הָלַךְ אֲלֵיכֶם מֵרָצוֹן.

¹⁸יַחַד אִתּוֹ שָׁלַחְנוּ אֶת הָאָח אֲשֶׁר שֵׁם טוֹב לוֹ בְּכָל הַקְּהִלּוֹת עַל חֶלְקוֹ בְּהַכְרָזַת הַבְּשׂוֹרָה.

¹⁹וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהַקְּהִלּוֹת בָּחֲרוּ בּוֹ לִהְיוֹת חֲבֵרֵנוּ לַמַּסָּע בַּהֲבָאַת הַתְּרוּמָה הַזֹּאת, שֵׁרוּת שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים לִכְבוֹד הָאָדוֹן מִתּוֹךְ נְכוֹנוּתֵנוּ אָנוּ.

²⁰וַאֲנַחְנוּ נִשְׁמָרִים מִלָּתֵת לְאִישׁ פִּתְחוֹן פֶּה נֶגְדֵּנוּ עַל־דְּבַר הַתְּרוּמוֹת הָרַבּוֹת שֶׁאָנוּ מֻפְקָדִים עֲלֵיהֶן;

²¹שֶׁכֵּן נוֹתְנִים אָנוּ דַּעְתֵּנוּ לִנְהֹג בְּיֹשֶׁר לֹא רַק לִפְנֵי הָאָדוֹן, אֶלָּא גַּם לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם.

²²שָׁלַחְנוּ אִתָּם אֶת אָחִינוּ אֲשֶׁר פְּעָמִים רַבּוֹת וּבִדְבָרִים רַבִּים הוּכְחָה לָנוּ חָרִיצוּתוֹ, וְעַתָּה חָרִיצוּתוֹ רַבָּה עוֹד יוֹתֵר בִּגְלַל הָאֵמוּן הָרַב שֶׁהוּא נוֹתֵן בָּכֶם.

²³אֲשֶׁר לְטִיטוֹס, שֻׁתָּפִי הוּא וְעוֹבֵד אִתִּי לְמַעַנְכֶם. אֲשֶׁר לְאַחֵינוּ, שְׁלִיחֵי הַקְּהִלּוֹת הֵם לְתִפְאֶרֶת הַמָּשִׁיחַ.

²⁴עַל כֵּן, לְעֵינֵי הַקְּהִלּוֹת, הַרְאוּ לָהֶם אֶת אַהֲבַתְכֶם וְהוֹכִיחוּ אֶת צִדְקַת גַּאֲוָתֵנוּ בָּכֶם.