2 Coríntios 9

¹בְּנוֹגֵעַ לַשֵּׁרוּת לְמַעַן הַקְּדוֹשִׁים אֵינֶנִּי צָרִיךְ לִכְתֹּב אֲלֵיכֶם;

²כִּי יוֹדֵעַ אֲנִי אֶת נְכוֹנוּתְכֶם, אֲשֶׁר בִּגְלָלָהּ אֲנִי מִתְגָּאֶה בָּכֶם לִפְנֵי אַנְשֵׁי מָקֵדוֹנְיָה, בְּאָמְרִי שֶׁאָכָיָה הָיְתָה נְכוֹנָה כְּבָר לִפְנֵי שָׁנָה; וְאָמְנָם הַלַּהַט שֶׁלָּכֶם עוֹרֵר אֶת רֻבָּם.

³אֲבָל שָׁלַחְתִּי אֶת הָאַחִים מִתּוֹךְ כַּוָּנָה שֶׁגַּאֲוָתֵנוּ בָּכֶם לֹא תִּהְיֶה לָרִיק בָּעִנְיָן הַזֶּה וּכְדֵי שֶׁתִּהְיוּ מוּכָנִים כְּפִי שֶׁאָמַרְתִּי.

⁴הֲלֹא אִם יָבוֹאוּ עִמִּי אֲנָשִׁים מִמָּקֵדוֹנְיָה וְיִמְצְאוּ שֶׁאֵינְכֶם מוּכָנִים, אֲזַי אֲנַחְנוּ - שֶׁלֹּא לוֹמַר אַתֶּם - נֵבוֹשׁ בַּבִּטָּחוֹן הַזֶּה.

⁵עַל כֵּן מָצָאתִי לְנָחוּץ לְבַקֵּשׁ מֵהָאַחִים כִּי יַקְדִּימוּ לָבוֹא אֲלֵיכֶם וִיסַדְּרוּ אֶת עִנְיַן הַתְּרוּמָה שֶׁהִבְטַחְתֶּם, לְמַעַן תִּהְיֶה מוּכָנָה מִתּוֹךְ נְדִיבוּת וְלֹא מִתּוֹךְ קַמְצָנוּת.

⁶הֵן הַזּוֹרֵעַ בְּצִמְצוּם יִקְצֹר בְּצִמְצוּם, וְהַזּוֹרֵעַ בִּנְדִיבוּת יִקְצֹר בְּשֶׁפַע.

⁷כָּל אִישׁ כְּפִי שֶׁיִּדְּבֶנּוּ לִבּוֹ יִתֵּן, לֹא מִתּוֹךְ צַעַר אוֹ הֶכְרֵחַ, שֶׁהֲרֵי אֶת הַנּוֹתֵן בְּשִׂמְחָה אוֹהֵב אֱלֹהִים.

⁸וֵאלֹהִים יָכוֹל לְהַשְׁפִּיעַ עֲלֵיכֶם כָּל חֶסֶד, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם תָּמִיד דֵּי צָרְכְּכֶם בְּכָל דָּבָר, וְהוֹתֵר לְכָל מַעֲשֶׂה טוֹב,

⁹כַּכָּתוּב: "פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים, צִדְקָתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד."

¹⁰וְהַנּוֹתֵן זֶרַע לַזּוֹרֵעַ וְלֶחֶם לָאֹכֵל, יִתֵּן לָכֶם זֶרַע בְּשֶׁפַע וְיַרְבֶּה פְּרִי צִדְקַתְכֶם,

¹¹וְתַעֲשִׁירוּ בְּכָל דַּרְכֵי נְדִיבוּת שֶׁתָּבִיא לִידֵי הוֹדָיָה לֵאלֹהִים בִּגְלָלֵנוּ,

¹²שֶׁכֵּן עֲשִׂיַּת הַשֵּׁרוּת הַזֶּה לֹא רַק תְּמַלֵּא אֶת מַחְסוֹר הַקְּדוֹשִׁים, אֶלָּא גַּם תְּעוֹרֵר הוֹדָיָה רַבָּה לֵאלֹהִים.

¹³בִּגְלַל הַשֵּׁרוּת הַזֶּה שֶׁעָמַד בַּמִּבְחָן יְשַׁבְּחוּ אֶת אֱלֹהִים עַל צִיּוּתְכֶם לִבְשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ וְהוֹדָאַתְכֶם בָּהּ, וְעַל הִשְׁתַּתְּפוּתְכֶם הַנְּדִיבָה בָּעֶזְרָה לָהֶם וְלַכֹּל.

¹⁴וְהֵם מִתּוֹךְ כִּסּוּפִים אֲלֵיכֶם יִתְפַּלְּלוּ בַּעַדְכֶם הוֹדוֹת לְחֶסֶד אֱלֹהִים שֶׁשָּׁפַע בְּקִרְבְּכֶם.

¹⁵לֵאלֹהִים הַתּוֹדָה עַל מַתְּנָתוֹ הָעֲצוּמָה מִסַּפֵּר.