2 Reis 4
1וְאִשָּׁה אַחַת מִנְּשֵׁי בְנֵי־הַנְּבִיאִים צָעֲקָה אֶל־אֱלִישָׁע לֵאמֹר, עַבְדְּךָ אִישִׁי מֵת, וְאַתָּה יָדַעְתָּ, כִּי עַבְדְּךָ, הָיָה יָרֵא אֶת־יְהוָה; וְהַנֹּשֶׁה, בָּא, לָקַחַת אֶת־שְׁנֵי יְלָדַי לוֹ לַעֲבָדִים׃
4וּבָאת, וְסָגַרְתְּ הַדֶּלֶת בַּעֲדֵךְ וּבְעַד־בָּנַיִךְ, וְיָצַקְתְּ עַל כָּל־הַכֵּלִים הָאֵלֶּה; וְהַמָּלֵא תַּסִּיעִי׃
6וַיְהִי כִּמְלֹאת הַכֵּלִים, וַתֹּאמֶר אֶל־בְּנָהּ הַגִּישָׁה אֵלַי עוֹד כֶּלִי, וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ, אֵין עוֹד כֶּלִי; וַיַּעֲמֹד הַשָּׁמֶן׃
8וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּעֲבֹר אֱלִישָׁע אֶל־שׁוּנֵם, וְשָׁם אִשָּׁה גְדוֹלָה, וַתַּחֲזֶק־בּוֹ לֶאֱכָל־לָחֶם; וַיְהִי מִדֵּי עָבְרוֹ, יָסֻר שָׁמָּה לֶאֱכָל־לָחֶם׃
9וַתֹּאמֶר אֶל־אִישָׁהּ, הִנֵּה־נָא יָדַעְתִּי, כִּי אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא; עֹבֵר עָלֵינוּ תָּמִיד׃
10נַעֲשֶׂה־נָּא עֲלִיַּת־קִיר קְטַנָּה, וְנָשִׂים לוֹ שָׁם מִטָּה וְשֻׁלְחָן וְכִסֵּא וּמְנוֹרָה; וְהָיָה בְּבֹאוֹ אֵלֵינוּ יָסוּר שָׁמָּה׃
11וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹא שָׁמָּה; וַיָּסַר אֶל־הָעֲלִיָּה וַיִּשְׁכַּב־שָׁמָּה׃
12וַיֹּאמֶר אֶל־גֵּחֲזִי נַעֲרוֹ, קְרָא לַשּׁוּנַמִּית הַזֹּאת; וַיִּקְרָא־לָהּ, וַתַּעֲמֹד לְפָנָיו׃
13וַיֹּאמֶר לוֹ, אֱמָר־נָא אֵלֶיהָ הִנֵּה חָרַדְתְּ אֵלֵינוּ אֶת־כָּל־הַחֲרָדָה הַזֹּאת, מֶה לַעֲשׂוֹת לָךְ, הֲיֵשׁ לְדַבֶּר־לָךְ אֶל־הַמֶּלֶךְ, אוֹ אֶל־שַׂר הַצָּבָא; וַתֹּאמֶר בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יֹשָׁבֶת׃
14וַיֹּאמֶר וּמֶה לַעֲשׂוֹת לָהּ; וַיֹּאמֶר גֵּיחֲזִי, אֲבָל בֵּן אֵין־לָהּ וְאִישָׁהּ זָקֵן׃
15וַיֹּאמֶר קְרָא־לָהּ; וַיִּקְרָא־לָהּ, וַתַּעֲמֹד בַּפָּתַח׃
17וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן; לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה, אֲשֶׁר־דִּבֶּר אֵלֶיהָ אֱלִישָׁע׃
18וַיִּגְדַּל הַיָּלֶד; וַיְהִי הַיּוֹם, וַיֵּצֵא אֶל־אָבִיו אֶל־הַקֹּצְרִים׃
19וַיֹּאמֶר אֶל־אָבִיו רֹאשִׁי רֹאשִׁי; וַיֹּאמֶר אֶל־הַנַּעַר, שָׂאֵהוּ אֶל־אִמּוֹ׃
20וַיִּשָּׂאֵהוּ, וַיְבִיאֵהוּ אֶל־אִמּוֹ; וַיֵּשֶׁב עַל־בִּרְכֶּיהָ עַד־הַצָּהֳרַיִם וַיָּמֹת׃
21וַתַּעַל וַתַּשְׁכִּבֵהוּ, עַל־מִטַּת אִישׁ הָאֱלֹהִים; וַתִּסְגֹּר בַּעֲדוֹ וַתֵּצֵא׃
22וַתִּקְרָא אֶל־אִישָׁהּ, וַתֹּאמֶר, שִׁלְחָה נָא לִי אֶחָד מִן־הַנְּעָרִים, וְאַחַת הָאֲתֹנוֹת; וְאָרוּצָה עַד־אִישׁ הָאֱלֹהִים וְאָשׁוּבָה׃
24וַתַּחֲבֹשׁ הָאָתוֹן, וַתֹּאמֶר אֶל־נַעֲרָהּ נְהַג וָלֵךְ; אַל־תַּעֲצָר־לִי לִרְכֹּב, כִּי אִם־אָמַרְתִּי לָךְ׃
25וַתֵּלֶךְ, וַתָּבוֹא אֶל־אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶל־הַר הַכַּרְמֶל; וַיְהִי כִּרְאוֹת אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֹתָהּ מִנֶּגֶד, וַיֹּאמֶר אֶל־גֵּיחֲזִי נַעֲרוֹ, הִנֵּה הַשּׁוּנַמִּית הַלָּז׃
26עַתָּה רוּץ־נָא לִקְרָאתָהּ, וֶאֱמָר־לָהּ, הֲשָׁלוֹם לָךְ הֲשָׁלוֹם לְאִישֵׁךְ הֲשָׁלוֹם לַיָּלֶד; וַתֹּאמֶר שָׁלוֹם׃
27וַתָּבֹא אֶל־אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶל־הָהָר, וַתַּחֲזֵק בְּרַגְלָיו; וַיִּגַּשׁ גֵּיחֲזִי לְהָדְפָהּ, וַיֹּאמֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים הַרְפֵּה־לָהּ כִּי־נַפְשָׁהּ מָרָה־לָהּ, וַיהוָה הֶעְלִים מִמֶּנִּי, וְלֹא הִגִּיד לִי׃
28וַתֹּאמֶר הֲשָׁאַלְתִּי בֵן מֵאֵת אֲדֹנִי; הֲלֹא אָמַרְתִּי, לֹא תַשְׁלֶה אֹתִי׃
29וַיֹּאמֶר לְגֵיחֲזִי חֲגֹר מָתְנֶיךָ, וְקַח מִשְׁעַנְתִּי בְיָדְךָ וָלֵךְ, כִּי־תִמְצָא אִישׁ לֹא תְבָרְכֶנּוּ, וְכִי־יְבָרֶכְךָ אִישׁ לֹא תַעֲנֶנּוּ; וְשַׂמְתָּ מִשְׁעַנְתִּי עַל־פְּנֵי הַנָּעַר׃
30וַתֹּאמֶר אֵם הַנַּעַר, חַי־יְהוָה וְחֵי־נַפְשְׁךָ אִם־אֶעֶזְבֶךָּ; וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אַחֲרֶיהָ׃
31וְגֵחֲזִי עָבַר לִפְנֵיהֶם, וַיָּשֶׂם אֶת־הַמִּשְׁעֶנֶת עַל־פְּנֵי הַנַּעַר, וְאֵין קוֹל וְאֵין קָשֶׁב; וַיָּשָׁב לִקְרָאתוֹ וַיַּגֶּד־לוֹ לֵאמֹר, לֹא הֵקִיץ הַנָּעַר׃
32וַיָּבֹא אֱלִישָׁע הַבָּיְתָה; וְהִנֵּה הַנַּעַר מֵת, מֻשְׁכָּב עַל־מִטָּתוֹ׃
33וַיָּבֹא וַיִּסְגֹּר הַדֶּלֶת בְּעַד שְׁנֵיהֶם; וַיִּתְפַּלֵּל אֶל־יְהוָה׃
35וַיָּשָׁב וַיֵּלֶךְ בַּבַּיִת, אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה, וַיַּעַל וַיִּגְהַר עָלָיו; וַיְזוֹרֵר הַנַּעַר עַד־שֶׁבַע פְּעָמִים, וַיִּפְקַח הַנַּעַר אֶת־עֵינָיו׃
36וַיִּקְרָא אֶל־גֵּיחֲזִי, וַיֹּאמֶר קְרָא אֶל־הַשֻּׁנַמִּית הַזֹּאת, וַיִּקְרָאֶהָ וַתָּבוֹא אֵלָיו; וַיֹּאמֶר שְׂאִי בְנֵךְ׃
37וַתָּבֹא וַתִּפֹּל עַל־רַגְלָיו, וַתִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה; וַתִּשָּׂא אֶת־בְּנָהּ וַתֵּצֵא׃ פ
38וֶאֱלִישָׁע שָׁב הַגִּלְגָּלָה וְהָרָעָב בָּאָרֶץ, וּבְנֵי הַנְּבִיאִים, יֹשְׁבִים לְפָנָיו; וַיֹּאמֶר לְנַעֲרוֹ, שְׁפֹת הַסִּיר הַגְּדוֹלָה, וּבַשֵּׁל נָזִיד לִבְנֵי הַנְּבִיאִים׃
39וַיֵּצֵא אֶחָד אֶל־הַשָּׂדֶה לְלַקֵּט אֹרֹת, וַיִּמְצָא גֶּפֶן שָׂדֶה, וַיְלַקֵּט מִמֶּנּוּ פַּקֻּעֹת שָׂדֶה מְלֹא בִגְדוֹ; וַיָּבֹא, וַיְפַלַּח אֶל־סִיר הַנָּזִיד כִּי־לֹא יָדָעוּ׃
40וַיִּצְקוּ לַאֲנָשִׁים לֶאֱכוֹל; וַיְהִי כְּאָכְלָם מֵהַנָּזִיד וְהֵמָּה צָעָקוּ, וַיֹּאמְרוּ מָוֶת בַּסִּיר אִישׁ הָאֱלֹהִים, וְלֹא יָכְלוּ לֶאֱכֹל׃
41וַיֹּאמֶר וּקְחוּ־קֶמַח, וַיַּשְׁלֵךְ אֶל־הַסִּיר; וַיֹּאמֶר, צַק לָעָם וְיֹאכֵלוּ, וְלֹא הָיָה דָּבָר רָע בַּסִּיר׃ ס
42וְאִישׁ בָּא מִבַּעַל שָׁלִשָׁה, וַיָּבֵא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים לֶחֶם בִּכּוּרִים עֶשְׂרִים־לֶחֶם שְׂעֹרִים, וְכַרְמֶל בְּצִקְלֹנוֹ; וַיֹּאמֶר תֵּן לָעָם וְיֹאכֵלוּ׃
43וַיֹּאמֶר מְשָׁרְתוֹ, מָה אֶתֵּן זֶה, לִפְנֵי מֵאָה אִישׁ; וַיֹּאמֶר, תֵּן לָעָם וְיֹאכֵלוּ, כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אָכֹל וְהוֹתֵר׃
44וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וַיֹּאכְלוּ וַיּוֹתִרוּ כִּדְבַר יְהוָה׃ פ