2 Samuel 5
1וַיָּבֹאוּ כָּל־שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־דָּוִד חֶבְרוֹנָה; וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר, הִנְנוּ עַצְמְךָ וּבְשָׂרְךָ אֲנָחְנוּ׃
3וַיָּבֹאוּ כָּל־זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־הַמֶּלֶךְ חֶבְרוֹנָה, וַיִּכְרֹת לָהֶם הַמֶּלֶךְ דָּוִד בְּרִית בְּחֶבְרוֹן לִפְנֵי יְהוָה; וַיִּמְשְׁחוּ אֶת־דָּוִד לְמֶלֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵל׃ פ
4בֶּן־שְׁלֹשִׁים שָׁנָה דָּוִד בְּמָלְכוֹ; אַרְבָּעִים שָׁנָה מָלָךְ׃
5בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ עַל־יְהוּדָה, שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים; וּבִירוּשָׁלִַם מָלַךְ, שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה, עַל כָּל־יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה׃
6וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ וַאֲנָשָׁיו יְרוּשָׁלִַם, אֶל־הַיְבֻסִי יוֹשֵׁב הָאָרֶץ; וַיֹּאמֶר לְדָוִד לֵאמֹר לֹא־תָבוֹא הֵנָּה, כִּי אִם־הֱסִירְךָ, הַעִוְרִים וְהַפִּסְחִים לֵאמֹר, לֹא־יָבוֹא דָוִד הֵנָּה׃
7וַיִּלְכֹּד דָּוִד, אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן; הִיא עִיר דָּוִד׃
9וַיֵּשֶׁב דָּוִד בַּמְּצֻדָה, וַיִּקְרָא־לָהּ עִיר דָּוִד; וַיִּבֶן דָּוִד סָבִיב, מִן־הַמִּלּוֹא וָבָיְתָה׃
10וַיֵּלֶךְ דָּוִד הָלוֹךְ וְגָדוֹל; וַיהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת עִמּוֹ׃ פ
11וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ־צֹר מַלְאָכִים אֶל־דָּוִד, וַעֲצֵי אֲרָזִים, וְחָרָשֵׁי עֵץ, וְחָרָשֵׁי אֶבֶן קִיר; וַיִּבְנוּ־בַיִת לְדָוִד׃
12וַיֵּדַע דָּוִד, כִּי־הֱכִינוֹ יְהוָה לְמֶלֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵל; וְכִי נִשֵּׂא מַמְלַכְתּוֹ, בַּעֲבוּר עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל׃ ס
13וַיִּקַּח דָּוִד עוֹד פִּלַגְשִׁים וְנָשִׁים מִירוּשָׁלִַם, אַחֲרֵי בֹּאוֹ מֵחֶבְרוֹן; וַיִּוָּלְדוּ עוֹד לְדָוִד בָּנִים וּבָנוֹת׃
14וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת הַיִּלֹּדִים לוֹ בִּירוּשָׁלִָם; שַׁמּוּעַ וְשׁוֹבָב, וְנָתָן וּשְׁלֹמֹה׃
15וְיִבְחָר וֶאֱלִישׁוּעַ וְנֶפֶג וְיָפִיעַ׃
16וֶאֱלִישָׁמָע וְאֶלְיָדָע וֶאֱלִיפָלֶט׃ פ
17וַיִּשְׁמְעוּ פְלִשְׁתִּים, כִּי־מָשְׁחוּ אֶת־דָּוִד לְמֶלֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵל, וַיַּעֲלוּ כָל־פְּלִשְׁתִּים לְבַקֵּשׁ אֶת־דָּוִד; וַיִּשְׁמַע דָּוִד, וַיֵּרֶד אֶל־הַמְּצוּדָה׃
18וּפְלִשְׁתִּים בָּאוּ; וַיִּנָּטְשׁוּ בְּעֵמֶק רְפָאִים׃
19וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּיהוָה לֵאמֹר, הַאֶעֱלֶה אֶל־פְּלִשְׁתִּים, הֲתִתְּנֵם בְּיָדִי; וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־דָּוִד עֲלֵה, כִּי־נָתֹן אֶתֵּן אֶת־הַפְּלִשְׁתִּים בְּיָדֶךָ׃
20וַיָּבֹא דָוִד בְּבַעַל־פְּרָצִים וַיַּכֵּם שָׁם דָּוִד, וַיֹּאמֶר פָּרַץ יְהוָה אֶת־אֹיְבַי לְפָנַי כְּפֶרֶץ מָיִם; עַל־כֵּן, קָרָא שֵׁם־הַמָּקוֹם הַהוּא בַּעַל פְּרָצִים׃
21וַיַּעַזְבוּ־שָׁם אֶת־עֲצַבֵּיהֶם; וַיִּשָּׂאֵם דָּוִד וַאֲנָשָׁיו׃ פ
22וַיֹּסִפוּ עוֹד פְּלִשְׁתִּים לַעֲלוֹת; וַיִּנָּטְשׁוּ בְּעֵמֶק רְפָאִים׃
23וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּיהוָה, וַיֹּאמֶר לֹא תַעֲלֶה; הָסֵב אֶל־אַחֲרֵיהֶם, וּבָאתָ לָהֶם מִמּוּל בְּכָאִים׃
25וַיַּעַשׂ דָּוִד כֵּן, כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ יְהוָה; וַיַּךְ אֶת־פְּלִשְׁתִּים, מִגֶּבַע עַד־בֹּאֲךָ גָזֶר׃ פ