2 Samuel 6

¹וַיֹּסֶף עוֹד דָּוִד אֶת־כָּל־בָּחוּר בְּיִשְׂרָאֵל שְׁלֹשִׁים אָלֶף׃

²וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ דָּוִד, וְכָל־הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ, מִבַּעֲלֵי יְהוּדָה; לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם, אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר־נִקְרָא שֵׁם, שֵׁם יְהוָה צְבָאוֹת יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים עָלָיו׃

³וַיַּרְכִּבוּ אֶת־אֲרוֹן הָאֱלֹהִים אֶל־עֲגָלָה חֲדָשָׁה, וַיִּשָּׂאֻהוּ, מִבֵּית אֲבִינָדָב אֲשֶׁר בַּגִּבְעָה; וְעֻזָּא וְאַחְיוֹ, בְּנֵי אֲבִינָדָב, נֹהֲגִים אֶת־הָעֲגָלָה חֲדָשָׁה׃

⁴וַיִּשָּׂאֻהוּ, מִבֵּית אֲבִינָדָב אֲשֶׁר בַּגִּבְעָה, עִם אֲרוֹן הָאֱלֹהִים; וְאַחְיוֹ הֹלֵךְ לִפְנֵי הָאָרוֹן׃

⁵וְדָוִד וְכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל, מְשַׂחֲקִים לִפְנֵי יְהוָה, בְּכֹל עֲצֵי בְרוֹשִׁים; וּבְכִנֹּרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְתֻפִּים, וּבִמְנַעַנְעִים וּבְצֶלְצֶלִים׃

⁶וַיָּבֹאוּ עַד־גֹּרֶן נָכוֹן; וַיִּשְׁלַח עֻזָּא אֶל־אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיֹּאחֶז בּוֹ, כִּי שָׁמְטוּ הַבָּקָר׃

⁷וַיִּחַר־אַף יְהוָה בְּעֻזָּה, וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל־הַשַּׁל; וַיָּמָת שָׁם, עִם אֲרוֹן הָאֱלֹהִים׃

⁸וַיִּחַר לְדָוִד, עַל אֲשֶׁר פָּרַץ יְהוָה פֶּרֶץ בְּעֻזָּה; וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם הַהוּא פֶּרֶץ עֻזָּה, עַד הַיּוֹם הַזֶּה׃

⁹וַיִּרָא דָוִד אֶת־יְהוָה בַּיּוֹם הַהוּא; וַיֹּאמֶר אֵיךְ יָבוֹא אֵלַי אֲרוֹן יְהוָה׃

¹⁰וְלֹא־אָבָה דָוִד, לְהָסִיר אֵלָיו אֶת־אֲרוֹן יְהוָה עַל־עִיר דָּוִד; וַיַּטֵּהוּ דָוִד, בֵּית עֹבֵד־אֱדוֹם הַגִּתִּי׃

¹¹וַיֵּשֶׁב אֲרוֹן יְהוָה בֵּית עֹבֵד אֱדֹם הַגִּתִּי שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים; וַיְבָרֶךְ יְהוָה אֶת־עֹבֵד אֱדֹם וְאֶת־כָּל־בֵּיתוֹ׃

¹²וַיֻּגַּד, לַמֶּלֶךְ דָּוִד לֵאמֹר, בֵּרַךְ יְהוָה, אֶת־בֵּית עֹבֵד אֱדֹם וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ, בַּעֲבוּר אֲרוֹן הָאֱלֹהִים; וַיֵּלֶךְ דָּוִד, וַיַּעַל אֶת־אֲרוֹן הָאֱלֹהִים מִבֵּית עֹבֵד אֱדֹם עִיר דָּוִד בְּשִׂמְחָה׃

¹³וַיְהִי, כִּי צָעֲדוּ נֹשְׂאֵי אֲרוֹן־יְהוָה שִׁשָּׁה צְעָדִים; וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא׃

¹⁴וְדָוִד מְכַרְכֵּר בְּכָל־עֹז לִפְנֵי יְהוָה; וְדָוִד חָגוּר אֵפוֹד בָּד׃

¹⁵וְדָוִד וְכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל, מַעֲלִים אֶת־אֲרוֹן יְהוָה; בִּתְרוּעָה וּבְקוֹל שׁוֹפָר׃

¹⁶וְהָיָה אֲרוֹן יְהוָה, בָּא עִיר דָּוִד; וּמִיכַל בַּת־שָׁאוּל נִשְׁקְפָה בְּעַד הַחַלּוֹן, וַתֵּרֶא אֶת־הַמֶּלֶךְ דָּוִד מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי יְהוָה, וַתִּבֶז לוֹ בְּלִבָּהּ׃

¹⁷וַיָּבִאוּ אֶת־אֲרוֹן יְהוָה, וַיַּצִּגוּ אֹתוֹ בִּמְקוֹמוֹ, בְּתוֹךְ הָאֹהֶל, אֲשֶׁר נָטָה־לוֹ דָּוִד; וַיַּעַל דָּוִד עֹלוֹת לִפְנֵי יְהוָה וּשְׁלָמִים׃

¹⁸וַיְכַל דָּוִד, מֵהַעֲלוֹת הָעוֹלָה וְהַשְּׁלָמִים; וַיְבָרֶךְ אֶת־הָעָם, בְּשֵׁם יְהוָה צְבָאוֹת׃

¹⁹וַיְחַלֵּק לְכָל־הָעָם לְכָל־הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל לְמֵאִישׁ וְעַד־אִשָּׁה, לְאִישׁ, חַלַּת לֶחֶם אַחַת, וְאֶשְׁפָּר אֶחָד, וַאֲשִׁישָׁה אֶחָת; וַיֵּלֶךְ כָּל־הָעָם אִישׁ לְבֵיתוֹ׃

²⁰וַיָּשָׁב דָּוִד לְבָרֵךְ אֶת־בֵּיתוֹ; וַתֵּצֵא מִיכַל בַּת־שָׁאוּל לִקְרַאת דָּוִד, וַתֹּאמֶר, מַה־נִּכְבַּד הַיּוֹם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר נִגְלָה הַיּוֹם לְעֵינֵי אַמְהוֹת עֲבָדָיו, כְּהִגָּלוֹת נִגְלוֹת אַחַד הָרֵקִים׃

²¹וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל־מִיכַל, לִפְנֵי יְהוָה, אֲשֶׁר בָּחַר־בִּי מֵאָבִיךְ וּמִכָּל־בֵּיתוֹ, לְצַוֹּת אֹתִי נָגִיד עַל־עַם יְהוָה עַל־יִשְׂרָאֵל; וְשִׂחַקְתִּי לִפְנֵי יְהוָה׃

²²וּנְקַלֹּתִי עוֹד מִזֹּאת, וְהָיִיתִי שָׁפָל בְּעֵינָי; וְעִם־הָאֲמָהוֹת אֲשֶׁר אָמַרְתְּ, עִמָּם אִכָּבֵדָה׃

²³וּלְמִיכַל בַּת־שָׁאוּל, לֹא־הָיָה לָהּ יָלֶד; עַד יוֹם מוֹתָהּ׃ פ