Atos 28

¹אַחֲרֵי שֶׁנִּצַּלְנוּ הִתְבָּרֵר לָנוּ כִּי שֵׁם הָאִי מַלְטָה.

²הַתּוֹשָׁבִים, שֶׁלֹּא הָיוּ יְוָנִים, נָהֲגוּ בָּנוּ בִּנְדִיבוּת בִּלְתִּי רְגִילָה, כִּי הִדְלִיקוּ אֵשׁ בִּגְלַל הַגֶּשֶׁם הַיּוֹרֵד וְהַקֹּר וְקִבְּלוּ אֶת כֻּלָּנוּ.

³שָׁאוּל אָסַף מְלוֹא יָדָיו שִׁבְרֵי עֲנָפִים וּכְשֶׁשָֹם אוֹתָם עַל הָאֵשׁ יָצָא מִתּוֹכָם צֶפַע, בִּגְלַל הַחֹם, וְנִצְמַד אֶל יָדוֹ.

⁴רָאוּ הַתּוֹשָׁבִים אֶת הַחַיָּה תְּלוּיָה עַל יָדוֹ וְאָמְרוּ זֶה אֶל זֶה: "אֵין סָפֵק שֶׁהָאִישׁ הַזֶּה רוֹצֵחַ. נִצַּל מִן הַיָּם, אַךְ הַצֶּדֶק לֹא הִנִּיחַ לוֹ לִחְיוֹת."

⁵אֲבָל שָׁאוּל נִעֵר אֶת הַחַיָּה אֶל תּוֹךְ הָאֵשׁ וְלֹא נִזַּק כְּלָל.

⁶הֵם צִפּוּ שֶׁגּוּפוֹ יִתְנַפֵּחַ אוֹ שֶׁיִּפֹּל מֵת פִּתְאוֹם. חִכּוּ שָׁעָה אֲרֻכָּה וְרָאוּ שֶׁלֹּא קָרָה לוֹ שׁוּם רַע; שִׁנּוּ דַּעְתָּם וְאָמְרוּ שֶׁהוּא אֵל.

⁷סָמוּךְ לְאוֹתוֹ מָקוֹם הָיוּ שְׂדוֹתָיו שֶׁל רֹאשׁ הָאִי, פּוֹבְּלִיוֹס שְׁמוֹ. הוּא קִבֵּל אוֹתָנוּ וְאֵרַח אוֹתָנוּ בִּידִידוּת שְׁלוֹשָׁה יָמִים.

⁸אוֹתָהּ עֵת שָׁכַב אָבִיו שֶׁל פּוֹבְּלִיוֹס כְּשֶׁהוּא סוֹבֵל מֵחֹם וְדִיזֶנְטֶרְיָה. שָׁאוּל נִכְנַס אֵלָיו, הִתְפַּלֵּל וְסָמַךְ יָדָיו עָלָיו וְרִפֵּא אוֹתוֹ.

⁹אַחֲרֵי כֵן בָּאוּ גַּם יֶתֶר הַחוֹלִים אֲשֶׁר בָּאִי וְנִרְפְּאוּ.

¹⁰הֵם כִּבְּדוּ אוֹתָנוּ בְּמֶחֱווֹת כָּבוֹד רַבּוֹת וּכְשֶׁעָמַדְנוּ לְהַפְלִיג נָתְנוּ לָנוּ אֶת הָאַסְפָּקָה הַנְּחוּצָה.

¹¹אַחֲרֵי שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים עָלִינוּ עַל אֳנִיָּה אֲלֶכְּסַנְדְּרִית נוֹשֵׂאת סֵמֶל הָאֵלִים הַתְּאוֹמִים, שֶׁהִמְתִּינָה כָּל הַחֹרֶף בָּאִי.

¹²יָרַדְנוּ בְּסִירָקוּז וְנִשְׁאַרְנוּ שָׁם שְׁלוֹשָׁה יָמִים.

¹³מִשָּׁם שַׁטְנוּ הָלְאָה וְהִגַּעְנוּ לְרֶגְיוּם. יוֹם אֶחָד אַחֲרֵי כֵן נָשְׁבָה רוּחַ דְּרוֹמִית וּלְמָחֳרָת בָּאנוּ אֶל פּוֹטְיוֹלִי.

¹⁴מָצָאנוּ שָׁם אַחִים וְנִתְבַּקַּשְׁנוּ לְהִשָּׁאֵר אֶצְלָם שִׁבְעָה יָמִים. כָּךְ בָּאנוּ לְרוֹמָא.

¹⁵הָאַחִים אֲשֶׁר שָׁם שָׁמְעוּ עָלֵינוּ וְיָצְאוּ לִקְרָאתֵנוּ עַד לְכִכַּר אַפִּיוֹס וּשְׁלֹשֶׁת הַפֻּנְדָּקִים. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם שָׁאוּל, הוֹדָה לֵאלֹהִים וְהִתְעוֹדֵד.

¹⁶בָּאנוּ לְרוֹמָא וְשָׁם הֻתַּר לְשָׁאוּל לְהִתְגּוֹרֵר לְבַדּוֹ עִם חַיָּל שֶׁשָּׁמַר עָלַיו.

¹⁷אַחֲרֵי שְׁלוֹשָׁה יָמִים הִזְמִין שָׁאוּל אֶת רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים. כַּאֲשֶׁר הִתְכַּנְּסוּ יַחַד אָמַר לָהֶם: "אֲנָשִׁים אַחִים, אֲנִי לֹא עָשִׂיתִי דָּבָר נֶגֶד הָעָם אוֹ נֶגֶד מִנְהֲגֵי אֲבוֹתֵינוּ וּבְכָל זֹאת נִמְסַרְתִּי כְּאָסִיר מִירוּשָׁלַיִם לִידֵי הָרוֹמָאִים.

¹⁸הַלָּלוּ חָקְרוּ אוֹתִי וּכְשֶׁלֹּא מָצְאוּ בִּי שׁוּם אַשְׁמַת מָוֶת הִתְכַּוְּנוּ לְשַׁחְרְרֵנִי.

¹⁹אֲבָל רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים הִתְנַגְּדוּ וְלָכֵן נֶאֱלַצְתִּי לִפְנוֹת אֶל הַקֵּיסָר - לֹא שֶׁיֵּשׁ לִי אֵיזֶה דָּבָר לְהַאֲשִׁים בּוֹ אֶת עַמִּי.

²⁰מִשּׁוּם כָּךְ בִּקַּשְׁתִּי לִרְאוֹת אֶתְכֶם וּלְדַבֵּר עִמָּכֶם, כִּי בִּגְלַל תִּקְוַת יִשְׂרָאֵל אֲנִי אָסוּר בַּכֶּבֶל הַזֶּה."

²¹הֵשִׁיבוּ וְאָמְרוּ לוֹ: "לֹא קִבַּלְנוּ אִגְּרוֹת עַל־אוֹדוֹתֶיךָ מֵאֶרֶץ יְהוּדָה, אַף לֹא הִגִּיעַ אִישׁ מִן הָאַחִים וְהוֹדִיעַ אוֹ דִּבֵּר מַשֶּׁהוּ רַע עָלֶיךָ.

²²אֲבָל מִן הָרָאוּי שֶׁנִּשְׁמַע מִפִּיךָ מַה דֵּעוֹתֶיךָ, כִּי יָדוּעַ לָנוּ שֶׁבְּכָל מָקוֹם מִתְנַגְּדִים לַכַּת הַזֹּאת."

²³הֵם קָבְעוּ אִתּוֹ מוֹעֵד וּבַיּוֹם שֶׁנִּקְבַּע בָּאוּ רַבִּים עוֹד יוֹתֵר אֶל מְקוֹם מְגוּרָיו. הוּא הֵעִיד מֵהַבֹּקֶר עַד הָעֶרֶב וְהִסְבִּיר לָהֶם אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים, וְהוֹכִיחַ לָהֶם עַל־אוֹדוֹת יֵשׁוּעַ מִתּוֹרַת מֹשֶׁה וּמִן הַנְּבִיאִים.

²⁴יֵשׁ שֶׁהִשְׁתַּכְנְעוּ מִדְּבָרָיו וְיֵשׁ שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ.