Eclesiastes 2
1אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי, לְכָה־נָּא אֲנַסְּכָה בְשִׂמְחָה וּרְאֵה בְטוֹב; וְהִנֵּה גַם־הוּא הָבֶל׃
2לִשְׂחוֹק אָמַרְתִּי מְהוֹלָל; וּלְשִׂמְחָה מַה־זֹּה עֹשָׂה׃
3תַּרְתִּי בְלִבִּי, לִמְשׁוֹךְ בַּיַּיִן אֶת־בְּשָׂרִי; וְלִבִּי נֹהֵג בַּחָכְמָה וְלֶאֱחֹז בְּסִכְלוּת, עַד אֲשֶׁר־אֶרְאֶה, אֵי־זֶה טוֹב לִבְנֵי הָאָדָם אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ תַּחַת הַשָּׁמַיִם, מִסְפַּר יְמֵי חַיֵּיהֶם׃
4הִגְדַּלְתִּי מַעֲשָׂי; בָּנִיתִי לִי בָּתִּים, נָטַעְתִּי לִי כְּרָמִים׃
5עָשִׂיתִי לִי, גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים; וְנָטַעְתִּי בָהֶם עֵץ כָּל־פֶּרִי׃
6עָשִׂיתִי לִי בְּרֵכוֹת מָיִם; לְהַשְׁקוֹת מֵהֶם, יַעַר צוֹמֵחַ עֵצִים׃
7קָנִיתִי עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת, וּבְנֵי־בַיִת הָיָה לִי; גַּם מִקְנֶה בָקָר וָצֹאן הַרְבֵּה הָיָה לִי, מִכֹּל שֶׁהָיוּ לְפָנַי בִּירוּשָׁלִָם׃
8כָּנַסְתִּי לִי גַּם־כֶּסֶף וְזָהָב, וּסְגֻלַּת מְלָכִים וְהַמְּדִינוֹת; עָשִׂיתִי לִי שָׁרִים וְשָׁרוֹת, וְתַעֲנוּגֹת בְּנֵי הָאָדָם שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת׃
9וְגָדַלְתִּי וְהוֹסַפְתִּי, מִכֹּל שֶׁהָיָה לְפָנַי בִּירוּשָׁלִָם; אַף חָכְמָתִי עָמְדָה לִּי׃
10וְכֹל אֲשֶׁר שָׁאֲלוּ עֵינַי, לֹא אָצַלְתִּי מֵהֶם; לֹא־מָנַעְתִּי אֶת־לִבִּי מִכָּל־שִׂמְחָה, כִּי־לִבִּי שָׂמֵחַ מִכָּל־עֲמָלִי, וְזֶה־הָיָה חֶלְקִי מִכָּל־עֲמָלִי׃
11וּפָנִיתִי אֲנִי, בְּכָל־מַעֲשַׂי שֶׁעָשׂוּ יָדַי, וּבֶעָמָל שֶׁעָמַלְתִּי לַעֲשׂוֹת; וְהִנֵּה הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ, וְאֵין יִתְרוֹן תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ׃
12וּפָנִיתִי אֲנִי לִרְאוֹת חָכְמָה, וְהוֹלֵלוֹת וְסִכְלוּת; כִּי מֶה הָאָדָם, שֶׁיָּבוֹא אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ, אֵת אֲשֶׁר־כְּבָר עָשׂוּהוּ׃
13וְרָאִיתִי אָנִי, שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן־הַסִּכְלוּת; כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן־הַחֹשֶׁךְ׃
14הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ; וְיָדַעְתִּי גַם־אָנִי, שֶׁמִּקְרֶה אֶחָד יִקְרֶה אֶת־כֻּלָּם׃
15וְאָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי, כְּמִקְרֵה הַכְּסִיל גַּם־אֲנִי יִקְרֵנִי, וְלָמָּה חָכַמְתִּי אֲנִי אָז יוֹתֵר; וְדִבַּרְתִּי בְלִבִּי, שֶׁגַּם־זֶה הָבֶל׃
16כִּי אֵין זִכְרוֹן לֶחָכָם עִם־הַכְּסִיל לְעוֹלָם; בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים הַבָּאִים הַכֹּל נִשְׁכָּח, וְאֵיךְ יָמוּת הֶחָכָם עִם־הַכְּסִיל׃
17וְשָׂנֵאתִי אֶת־הַחַיִּים, כִּי רַע עָלַי הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁנַּעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ; כִּי־הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ׃
18וְשָׂנֵאתִי אֲנִי אֶת־כָּל־עֲמָלִי, שֶׁאֲנִי עָמֵל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ; שֶׁאַנִּיחֶנּוּ, לָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרָי׃
19וּמִי יוֹדֵעַ, הֶחָכָם יִהְיֶה אוֹ סָכָל, וְיִשְׁלַט בְּכָל־עֲמָלִי, שֶׁעָמַלְתִּי וְשֶׁחָכַמְתִּי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ; גַּם־זֶה הָבֶל׃
20וְסַבּוֹתִי אֲנִי לְיַאֵשׁ אֶת־לִבִּי; עַל כָּל־הֶעָמָל, שֶׁעָמַלְתִּי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ׃
21כִּי־יֵשׁ אָדָם, שֶׁעֲמָלוֹ בְּחָכְמָה וּבְדַעַת וּבְכִשְׁרוֹן; וּלְאָדָם שֶׁלֹּא עָמַל־בּוֹ יִתְּנֶנּוּ חֶלְקוֹ, גַּם־זֶה הֶבֶל וְרָעָה רַבָּה׃
22כִּי מֶה־הוֶֹה לָאָדָם בְּכָל־עֲמָלוֹ, וּבְרַעְיוֹן לִבּוֹ; שֶׁהוּא עָמֵל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ׃
23כִּי כָל־יָמָיו מַכְאֹבִים, וָכַעַס עִנְיָנוֹ, גַּם־בַּלַּיְלָה לֹא־שָׁכַב לִבּוֹ; גַּם־זֶה הֶבֶל הוּא׃
24אֵין־טוֹב בָּאָדָם שֶׁיֹּאכַל וְשָׁתָה, וְהֶרְאָה אֶת־נַפְשׁוֹ טוֹב בַּעֲמָלוֹ; גַּם־זֹה רָאִיתִי אָנִי, כִּי מִיַּד הָאֱלֹהִים הִיא׃
25כִּי מִי יֹאכַל וּמִי יָחוּשׁ חוּץ מִמֶּנִּי׃
26כִּי לְאָדָם שֶׁטּוֹב לְפָנָיו, נָתַן חָכְמָה וְדַעַת וְשִׂמְחָה; וְלַחוֹטֶא נָתַן עִנְיָן לֶאֱסוֹף וְלִכְנוֹס, לָתֵת לְטוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, גַּם־זֶה הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ׃