Eclesiastes 7
1טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב; וְיוֹם הַמָּוֶת, מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ׃
2טוֹב לָלֶכֶת אֶל־בֵּית־אֵבֶל, מִלֶּכֶת אֶל־בֵּית מִשְׁתֶּה, בַּאֲשֶׁר הוּא סוֹף כָּל־הָאָדָם; וְהַחַי יִתֵּן אֶל־לִבּוֹ׃
3טוֹב כַּעַס מִשְּׂחֹק; כִּי־בְרֹעַ פָּנִים יִיטַב לֵב׃
4לֵב חֲכָמִים בְּבֵית אֵבֶל, וְלֵב כְּסִילִים בְּבֵית שִׂמְחָה׃
5טוֹב לִשְׁמֹעַ גַּעֲרַת חָכָם; מֵאִישׁ שֹׁמֵעַ שִׁיר כְּסִילִים׃
6כִּי כְקוֹל הַסִּירִים תַּחַת הַסִּיר, כֵּן שְׂחֹק הַכְּסִיל; וְגַם־זֶה הָבֶל׃
7כִּי הָעֹשֶׁק יְהוֹלֵל חָכָם; וִיאַבֵּד אֶת־לֵב מַתָּנָה׃
8טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ; טוֹב אֶרֶךְ־רוּחַ מִגְּבַהּ־רוּחַ׃
9אַל־תְּבַהֵל בְּרוּחֲךָ לִכְעוֹס; כִּי כַעַס, בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ׃
10אַל־תֹּאמַר מֶה הָיָה, שֶׁהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים, הָיוּ טוֹבִים מֵאֵלֶּה; כִּי לֹא מֵחָכְמָה שָׁאַלְתָּ עַל־זֶה׃
11טוֹבָה חָכְמָה עִם־נַחֲלָה; וְיֹתֵר לְרֹאֵי הַשָּׁמֶשׁ׃
12כִּי בְּצֵל הַחָכְמָה בְּצֵל הַכָּסֶף; וְיִתְרוֹן דַּעַת, הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ׃
13רְאֵה אֶת־מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים; כִּי מִי יוּכַל לְתַקֵּן, אֵת אֲשֶׁר עִוְּתוֹ׃
14בְּיוֹם טוֹבָה הֱיֵה בְטוֹב, וּבְיוֹם רָעָה רְאֵה; גַּם אֶת־זֶה לְעֻמַּת־זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים, עַל־דִּבְרַת, שֶׁלֹּא יִמְצָא הָאָדָם אַחֲרָיו מְאוּמָה׃
15אֶת־הַכֹּל רָאִיתִי בִּימֵי הֶבְלִי; יֵשׁ צַדִּיק אֹבֵד בְּצִדְקוֹ, וְיֵשׁ רָשָׁע, מַאֲרִיךְ בְּרָעָתוֹ׃
16אַל־תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה, וְאַל־תִּתְחַכַּם יוֹתֵר; לָמָּה תִּשּׁוֹמֵם׃
17אַל־תִּרְשַׁע הַרְבֵּה וְאַל־תְּהִי סָכָל; לָמָּה תָמוּת בְּלֹא עִתֶּךָ׃
18טוֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחֹז בָּזֶה, וְגַם־מִזֶּה אַל־תַּנַּח אֶת־יָדֶךָ; כִּי־יְרֵא אֱלֹהִים יֵצֵא אֶת־כֻּלָּם׃
19הַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם; מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים, אֲשֶׁר הָיוּ בָּעִיר׃
20כִּי אָדָם, אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ; אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה־טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא׃
21גַּם לְכָל־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר יְדַבֵּרוּ, אַל־תִּתֵּן לִבֶּךָ; אֲשֶׁר לֹא־תִשְׁמַע אֶת־עַבְדְּךָ מְקַלְלֶךָ׃
23כָּל־זֹה נִסִּיתִי בַחָכְמָה; אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי׃
24רָחוֹק מַה־שֶּׁהָיָה; וְעָמֹק עָמֹק מִי יִמְצָאֶנּוּ׃
25סַבּוֹתִי אֲנִי וְלִבִּי לָדַעַת וְלָתוּר, וּבַקֵּשׁ חָכְמָה וְחֶשְׁבּוֹן; וְלָדַעַת רֶשַׁע כֶּסֶל, וְהַסִּכְלוּת הוֹלֵלוֹת׃
26וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת, אֶת־הָאִשָּׁה אֲשֶׁר־הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים לִבָּהּ אֲסוּרִים יָדֶיהָ; טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה, וְחוֹטֵא יִלָּכֶד בָּהּ׃
27רְאֵה זֶה מָצָאתִי, אָמְרָה קֹהֶלֶת; אַחַת לְאַחַת לִמְצֹא חֶשְׁבּוֹן׃
28אֲשֶׁר עוֹד־בִּקְשָׁה נַפְשִׁי וְלֹא מָצָאתִי; אָדָם אֶחָד מֵאֶלֶף מָצָאתִי, וְאִשָּׁה בְכָל־אֵלֶּה לֹא מָצָאתִי׃
29לְבַד רְאֵה־זֶה מָצָאתִי, אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים אֶת־הָאָדָם יָשָׁר; וְהֵמָּה בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים׃