Gênesis 12

¹וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־אַבְרָם, לֶךְ־לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ; אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ׃

²וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; וֶהְיֵה בְּרָכָה׃

³וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר; וְנִבְרְכוּ בְךָ, כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה׃

⁴וַיֵּלֶךְ אַבְרָם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְהוָה, וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט; וְאַבְרָם, בֶּן־חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה, בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן׃

⁵וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת־שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת־לוֹט בֶּן־אָחִיו, וְאֶת־כָּל־רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ, וְאֶת־הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר־עָשׂוּ בְחָרָן; וַיֵּצְאוּ, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן׃

⁶וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ, עַד מְקוֹם שְׁכֶם, עַד אֵלוֹן מוֹרֶה; וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ׃

⁷וַיֵּרָא יְהוָה אֶל־אַבְרָם, וַיֹּאמֶר לְזַרְעֲךָ, אֶתֵּן אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת; וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ, לַיהוָה הַנִּרְאֶה אֵלָיו׃

⁸וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה, מִקֶּדֶם לְבֵית־אֵל וַיֵּט אָהֳלֹה; בֵּית־אֵל מִיָּם וְהָעַי מִקֶּדֶם, וַיִּבֶן־שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה, וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְהוָה׃

⁹וַיִּסַּע אַבְרָם, הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה׃ פ

¹⁰וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ; וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם, כִּי־כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ׃

¹¹וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה; וַיֹּאמֶר אֶל־שָׂרַי אִשְׁתּוֹ, הִנֵּה־נָא יָדַעְתִּי, כִּי אִשָּׁה יְפַת־מַרְאֶה אָתְּ׃

¹²וְהָיָה, כִּי־יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים, וְאָמְרוּ אִשְׁתּוֹ זֹאת; וְהָרְגוּ אֹתִי וְאֹתָךְ יְחַיּוּ׃

¹³אִמְרִי־נָא אֲחֹתִי אָתְּ; לְמַעַן יִיטַב־לִי בַעֲבוּרֵךְ, וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ׃

¹⁴וַיְהִי כְּבוֹא אַבְרָם מִצְרָיְמָה; וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים אֶת־הָאִשָּׁה, כִּי־יָפָה הִוא מְאֹד׃

¹⁵וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה, וַיְהַלְלוּ אֹתָהּ אֶל־פַּרְעֹה; וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה׃

¹⁶וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ; וַיְהִי־לוֹ צֹאן־וּבָקָר וַחֲמֹרִים, וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת, וַאֲתֹנֹת וּגְמַלִּים׃

¹⁷וַיְנַגַּע יְהוָה אֶת־פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים וְאֶת־בֵּיתוֹ; עַל־דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם׃

¹⁸וַיִּקְרָא פַרְעֹה לְאַבְרָם, וַיֹּאמֶר מַה־זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי; לָמָּה לֹא־הִגַּדְתָּ לִּי, כִּי אִשְׁתְּךָ הִוא׃

¹⁹לָמָה אָמַרְתָּ אֲחֹתִי הִוא, וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה; וְעַתָּה הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ׃

²⁰וַיְצַו עָלָיו פַּרְעֹה אֲנָשִׁים; וַיְשַׁלְּחוּ אֹתוֹ וְאֶת־אִשְׁתּוֹ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ׃