Gênesis 28

¹וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל־יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ; וַיְצַוֵּהוּ וַיֹּאמֶר לוֹ, לֹא־תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן׃

²קוּם לֵךְ פַּדֶּנָה אֲרָם, בֵּיתָה בְתוּאֵל אֲבִי אִמֶּךָ; וְקַח־לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה, מִבְּנוֹת לָבָן אֲחִי אִמֶּךָ׃

³וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ, וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ; וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים׃

⁴וְיִתֶּן־לְךָ אֶת־בִּרְכַּת אַבְרָהָם, לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ; לְרִשְׁתְּךָ אֶת־אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, אֲשֶׁר־נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם׃

⁵וַיִּשְׁלַח יִצְחָק אֶת־יַעֲקֹב, וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם; אֶל־לָבָן בֶּן־בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי, אֲחִי רִבְקָה, אֵם יַעֲקֹב וְעֵשָׂו׃

⁶וַיַּרְא עֵשָׂו, כִּי־בֵרַךְ יִצְחָק אֶת־יַעֲקֹב, וְשִׁלַּח אֹתוֹ פַּדֶּנָה אֲרָם, לָקַחַת־לוֹ מִשָּׁם אִשָּׁה; בְּבָרֲכוֹ אֹתוֹ, וַיְצַו עָלָיו לֵאמֹר, לֹא־תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן׃

⁷וַיִּשְׁמַע יַעֲקֹב, אֶל־אָבִיו וְאֶל־אִמּוֹ; וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם׃

⁸וַיַּרְא עֵשָׂו, כִּי רָעוֹת בְּנוֹת כְּנָעַן; בְּעֵינֵי יִצְחָק אָבִיו׃

⁹וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל־יִשְׁמָעֵאל; וַיִּקַּח אֶת־מָחֲלַת בַּת־יִשְׁמָעֵאל בֶּן־אַבְרָהָם אֲחוֹת נְבָיוֹת עַל־נָשָׁיו לוֹ לְאִשָּׁה׃ ס

¹⁰וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּלֶךְ חָרָנָה׃

¹¹וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי־בָא הַשֶּׁמֶשׁ, וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם, וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו; וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא׃

¹²וַיַּחֲלֹם, וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה; וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ׃

¹³וְהִנֵּה יְהוָה נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר, אֲנִי יְהוָה, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ, וֵאלֹהֵי יִצְחָק; הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ, לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ׃

¹⁴וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה; וְנִבְרֲכוּ בְךָ כָּל־מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ׃

¹⁵וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר־תֵּלֵךְ, וַהֲשִׁבֹתִיךָ, אֶל־הָאֲדָמָה הַזֹּאת; כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ, עַד אֲשֶׁר אִם־עָשִׂיתִי, אֵת אֲשֶׁר־דִּבַּרְתִּי לָךְ׃

¹⁶וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ, וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ יְהוָה, בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי׃

¹⁷וַיִּירָא וַיֹּאמַר, מַה־נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה; אֵין זֶה, כִּי אִם־בֵּית אֱלֹהִים, וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם׃

¹⁸וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר, וַיִּקַּח אֶת־הָאֶבֶן אֲשֶׁר־שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו, וַיָּשֶׂם אֹתָהּ מַצֵּבָה; וַיִּצֹק שֶׁמֶן עַל־רֹאשָׁהּ׃

¹⁹וַיִּקְרָא אֶת־שֵׁם־הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית־אֵל; וְאוּלָם לוּז שֵׁם־הָעִיר לָרִאשֹׁנָה׃

²⁰וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר; אִם־יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי, וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן־לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ׃

²¹וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל־בֵּית אָבִי; וְהָיָה יְהוָה לִי לֵאלֹהִים׃

²²וְהָאֶבֶן הַזֹּאת, אֲשֶׁר־שַׂמְתִּי מַצֵּבָה, יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים; וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן־לִי, עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ׃