Hebreus 2
1עַל כֵּן חַיָּבִים אָנוּ לָשִׂים לִבֵּנוּ בְּיֶתֶר שְׂאֵת אֶל הַדְּבָרִים שֶׁשָּׁמַעְנוּ, פֶּן נָסוּר מִן הַדֶּרֶךְ.
2הֲרֵי אִם הַדָּבָר אֲשֶׁר נֶאֱמַר בְּפִי מַלְאָכִים קִבֵּל תֹּקֶף, וְעַל כָּל עֲבֵרָה וּמְרִי נִתַּן גְּמוּל צוֹדֵק,
3אֵיךְ נִמָּלֵט אֲנַחְנוּ אִם לֹא נָשִׂים לֵב לִישׁוּעָה גְּדוֹלָה כָּזֹאת אֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה נֶאֶמְרָה בְּפִי הָאָדוֹן וְאֻשְּׁרָה לָנוּ עַל־יְדֵי שׁוֹמְעָיו?
4וְגַם אֱלֹהִים הֵעִיד עָלֶיהָ בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְכָל מִינֵי גְּבוּרוֹת, וּבְמַתְּנוֹת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר חִלֵּק כִּרְצוֹנוֹ.
5הֵן לֹא תַּחַת יַד הַמַּלְאָכִים שָׁת אֶת הָעוֹלָם הַבָּא אֲשֶׁר אָנוּ מְדַבְּרִים עָלָיו.
6אֲבָל בְּמָקוֹם אֶחָד הֵעִיד מִישֶׁהוּ לֵאמֹר: "מָה־אֱנוֹשׁ כִּי־תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן־אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ?
7וַתְּחַסְּרֵהוּ מְעַט מֵאֱלֹהִים, וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ, וַתַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ;
8כֹּל שַׁתָּה תַּחַת רַגְלָיו." הִנֵּה בַּהֲשִׁיתוֹ הַכֹּל תַּחְתָּיו לֹא הִשְׁאִיר דָּבָר שֶׁלֹּא הוּשַׁת תַּחְתָּיו. אַךְ כָּעֵת עֲדַיִן אֵין אָנוּ רוֹאִים כִּי הַכֹּל הוּשַׁת תַּחְתָּיו.
9אֲבָל רוֹאִים אָנוּ אֶת יֵשׁוּעַ מְעֻטָּר בְּכָבוֹד וְהָדָר מִשּׁוּם שֶׁסָּבַל מָוֶת, הוּא אֲשֶׁר חֻסַּר מְעַט מִמַּלְאָכִים, כְּדֵי שֶׁבְּחֶסֶד אֱלֹהִים יִטְעַם מָוֶת בְּעַד הַכֹּל.
10אָכֵן הוּא אֲשֶׁר הַכֹּל לְמַעֲנוֹ וְהַכֹּל עַל־יָדָיו יָאֶה הָיָה לוֹ, בַּהֲבִיאוֹ בָּנִים רַבִּים לְכָבוֹד, לְהַשְׁלִים עַל־יְדֵי סֵבֶל אֶת מְכוֹנֵן יְשׁוּעָתָם.
11הֵן גַּם הַמְקַדֵּשׁ גַּם הַמְקֻדָּשִׁים כֻּלָּם מֵאֶחָד הֵמָּה, וְלָכֵן אֵינוֹ בּוֹשׁ מִקְּרֹא לָהֶם אַחִים,
12בְּאָמְרוֹ, "אֲסַפְּרָה שִׁמְךָ לְאֶחָי בְּתוֹךְ קָהָל אֲהַלְלֲֶָ."
13וְעוֹד, "וְקִוֵּתִי־לוֹ", וְעוֹד, "הִנֵּה אָנֹכִי וְהַיְלָדִים אֲשֶׁר נָתַן לִי יהוה."
14וְכֵיוָן שֶׁלַּיְלָדִים הָיְתָה שֻׁתָּפוּת שֶׁל בָּשָׂר וָדָם, כְּמוֹ כֵן גַּם הוּא שִׁתֵּף עַצְמוֹ בְּבָשָׂר וָדָם כְּדֵי שֶׁיַּשְׁבִּית עַל־יְדֵי מוֹתוֹ אֶת זֶה שֶׁבְּיָדוֹ מֶמְשֶׁלֶת הַמָּוֶת - הוּא הַשָֹטָן,
15וִישַׁחְרֵר אֶת אֵלֶּה שֶׁבִּגְלַל אֵימַת הַמָּוֶת הָיוּ נְתוּנִים לְעַבְדוּת כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם.
16הֵן לֹא בְּמַלְאָכִים הוּא תּוֹמֵךְ, אֶלָּא בְּזֶרַע אַבְרָהָם.
17לְפִיכָךְ הָיָה עָלָיו לְהִדָּמוֹת לְאֶחָיו בְּכָל דָּבָר, לְמַעַן יִהְיֶה כֹּהֵן גָּדוֹל רַחֲמָן וְנֶאֱמָן בְּעִנְיְנֵי אֱלֹהִים לְכַפֵּר עַל חֲטָאֵי הָעָם;
18כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא עַצְמוֹ סָבַל כַּאֲשֶׁר הִתְנַסָּה, הוּא יָכוֹל לַעֲזֹר לְאֵלֶּה אֲשֶׁר נְתוּנִים בְּנִסָּיוֹן.